הכיבוס מסחיט

בס"ד

אין לי כח ואין לי מושג למה. כל הבגרויות האלה ובכללי כל התקופה הזאת מעייפת בטירוף.

טוב, אז יש לי מושג למה אין לי כח.

מצד שני המבחן האחרון שהיה לי היה ביום חמישי. מאז הייתה שבת מנוחה ואפילו הלכתי לשבוע הספר אבל עכשיו אין לי כח. גם כשהחברים קובעים לעשות על האש אני לא יוצא מהבית כי אני גמור. אין לי כח ללמוד לבגרות בהיסטוריה. אז מה אם היא הבגרות האחרונה. אני פשוט לא מסוגל לגרום לעצמי לקום ולפתוח ספר ולקרוא. אני אפילו לא מסוגל ללכת לעל האש הארור הזה! למה? באמת שאין לי כח לבגרות ההיא ואין לי כח למורה שהחליט לתקוע לנו מבחן סינון מכשיל בשבוע הבא, למרות שהבגרות היחידה שיש במקצוע הזה היא רק בכיתה י"ב.

אין לי כח לחופש הזה שבכלל לא עומד להיות חופש. בתכנון יש מלא עבודות, פרוייקטים, לימודים, לימודים, לימודים. יש משהו חדש במדינת ישראל, בגרויות סתיו. שמעתם על זה? אין יותר רק קיץ וחורף! מנצלים את זה שראש השנה יהיה בוקטובר כדי לעשות לנו בגרויות בפאקינג ספטמבר!! אני בעצם אמור שלא לצאת מאווירת לימודים כל החודשיים האלה, אבל בגרויות הקיץ עדיין לא נגמרו ואני כבר יצאתי מהאווירה.

אז שבוע הספר, כי אם כבר הנושא החם אז בכל הכח. הייתי בכיכר רבין ביום ראשון בערב, פגשתי שם את ההוא שמצייר תומיקסים וסיפורי סבתא שזה קומיקסים חמודים כאלה אבל לא קניתי אותם כי יש לי בבית כמה מהספרים שלו. מה כן קניתי? קניתי את ההמשך של "אל תיגע בזמיר", אני מגיע לספר הזה עם ציפיות גבוהות למרות שאמרו לי שהספר הזה די הורס הכל, למרות שזה הסיפור המקורי שלי הרפר RIP כתבה. ניחא. היה גם איזה איש אחד שם בדוכנים שהראה לי ספר ואמר לי שמי שכתב אותו זה אתגר קרת הבא, אז קניתי את הספר והבחור ההוא חתם עליו. ואני כזה "רגע, אתה כתבת את זה?". וכן, זה היה הוא. קצת עף על עצמו עם האתגר קרת. אבל זה באמת אחלה ספר, עכשיו אני לא עומד לומר לכם מה הספר כי אני מתפדח שמי שכתב את הספר הזה יקרא את זה ויזהה אותי...

אז אין לי כח. אבל איכשהו יש לי כח לבלוג הזה שמשום מה נזכרתי בו.