לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


לו רק ניתן ואלמד את דרכו של עץ אחד.

כינוי:  גַּמְבָּה

גיל: 9



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2022    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    




הוסף מסר

5/2022

עדכון מזה המון זמן (ל"ג בעומר)


אז עבר זמן מה מאז הכתיבה האחרונה
אתמול נזכרתי בפלא הזה שנקרא ישראבלוג וביליתי בו חלק נכבד מהנעורים, חוץ מלחשוב על בדידות גם כאן הייתי, ניסיתי ולא הצלחתי.

היום אני כבר גדולה וסטודנטית לתואר ראשון בפקולטה לחקלאות, גרה עם בן זוג בדירת חדר ברחובות כבר 8 חודשים ויוצאת איתו עוד שנה מעבר.


רציתי לתעד את ל"ג בעומר קצת שהיה אתמול.

אתמול היה יום רביעי, יום של ביוכימיה, והמון, וגם שילבתי עבודה במכון. הגעתי לדירה מרוסקת ושבורה, הכל יבש והכלים בכיור מלוכלכים. נפלתי לרשתות וקצת ניסיתי ללמוד עוד ביוכימיה, והשתכנעתי ללכת למדורה של יאיר שהכרתי מהעבודה ולא לזו של שנה ב'. 
הלכתי אליו לגלוסקין וראיתי את החדר שלו. הוא בדיוק התחיל לגלגל ג'וינט, ואמר שאנחנו מחכים למתן שזה חבר שלו בשנה ג' כלכלה. הוא לא אהב את הלונה, ולא כאב לו שהיא נסגרה. יצאנו אחרי איזה חצי שעה ועזרה למשאית שהייתה שם שחסמה את החנייה בכך שפרקנו המון אוזניות גיימינג והמשכנו למדורה. במדורה היו שני מחנות- מעונות ומאסטרנטים ובנות זוג, ואני וזו מבעלי חיים שהסתפחנו למדורה המבוגרת. לא באמת היה ערבוב בין המחנות, שתיתי בירה ורום והיה כיף, השתחררתי, הורדתי נעליים ונהנתי מהאש שליטפה. ניסיתי לפלרטט עם החברה שם ואחרי שיוני הגיע עם חברה שלו לא לקח לי יותר מרגע אחד להבין שהם ביחד, אבל בכל זאת הוצאתי את המידע הזה ממנה.
אני אוהבת שבנים שסקסים בעיניי יוצאים עם בנות שוות, זה מבאס אותי שאין לי סיכוי איתם אבל אני אומרת לעצמי לפחות הן יפות.
בחזרה למדורה,
דיברנו מלא שטויות והיה מצחיק וכיף וצעקות, שנרגעו ברגע שעילי הגיע. חזרנו הביתה אחרי לא הרבה זמן ואחרי כמה סיבובים בעיר שגילינו שאין פרסה לרחוב שלנו מהרצל אם מגיעים מצפון. בסוף הוא נסע לגלוסקין, הלכנו ברגל וכשהגעתי לדירה רשמתי ליאיר תודה. מסתבר שהוא לא הצליח לחנות טוב  ודפקק לעצמו את הרכב שזה בדיוק מה שחששתי שיקרה.

לסיכום האירועים-
לג בעומר מוכיח שאנחנו כמין ביולוגי בני אדם יכולים להמציא את האש, אבל גם יכולים להשתמש בה לרעתינו. וזה שמישהו אחד מאיתנו יצר את האש לא אומר שכל השאר היו יכולים באותה המידה. וטראומות מהעבר של המדורה לפני 10 שנים עם הנשיקה הנוראית לא עלו ברע כמו שגם שושנים עצובות שמבחינתי זה שיר שמדבר על דולב שכבר עברה שנה ושבועיים שהוא כבר לא בין החיים, גם לשמוע אותן שרות ומנגנות זה לא היה עצוב.

בקיצור הזמן עושה את שלו אבל מדורות בלג בעומר ימשיכו להיות ואיתן האלכוהול והדיונים המפגרים מסביב, והחוייות שליליות, הזמן כבר עושה את שלו שם. חיבוק של הסוררת
נכתב על ידי גַּמְבָּה , 19/5/2022 11:55  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגַּמְבָּה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גַּמְבָּה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)