my life-my rules

אז היום הבנתי משהו

את התמיכה שאחותי מקבלת בזמן הלימודים שלה מאמא

אני לעולם לא אקבל

וזה קצת כואב אני לא אכחיש

והיא אף פעם לא תפסיק לעשות לי פרצופים

גם כשאני עוזרת

כי שום דבר לא יספיק לאישה הזאת

היא תמשיך לדרוש ממני עוד

גם כשאני לומדת לפסיכומטרי

בעוד שכשאחותי למדה אליו היא לא דרשה ממנה כלום

וזה כי אני הייתי שם לגבות

והיא לא תעריך שום דבר שזה בא ממני

כי מבחינתה זה ברור מאילו

אבל

עם ההבנה המעט עגומה הזו

הגיעה גם התובנה שמביאה לי קצת אור

אני חייבת לצאת מהבית

גם אם זה לטיול הגדול שאני מתכננת

וגם אחריו- גם אם בסוף אלמד בעיר שלי

וזה יאפשר לי להיות חופשייה

מהכל

וממנה