האנייה

יש מי שידמה את מצבה של ישראל בתור "וילה בג'ונגל". דימויים כאלה, שורשם הרקוב אי שם במחוזות הרואים בישראל נטע זר במזרח התיכון, שילחתן של הממונים מאירופה הקולוניאליסטית. קציניה יושבים במרפסת מבעד לכילות יתושים על כיסאות סבתא מתנדנדים, מחזיקים ברובי שוטגאן ומוצצים סיגרים של טבק קובאני. אנשים המביטים על שכניה של ישראל ובטוחים שמדובר בחבורת ילידים חסר שכל, אלימים כמו גורילה שחטפו לה את התינוקת. 

זה רחוק מהמציאות ואני חושב שהדימוי שאביא כאן בקטע הפתיחה של הבלוג מדייק יותר.  

המזרח התיכון הוא ערש האנושות, לב העולם, המקום ממנו זרח המונותאיזם, הביות(ככל הנראה), החקלאות, הפילוסופיה המערבית, תורות מלחמה, אימפריות, הוותיקים שבעמים שעוד מהלכים בהווה ולא צופים מקירי מערות, שולחים ידיים אל העתיד. יחד עם זאת הוא גם מחריב, תאב מלחמות ומי שלא יחיה על חרבו לא יחיה כלל, עייפי נפש המבקשים לחיות איש תחת גפנו ולהתחכך עם צמר הכבשה שלהם בשיני הזאבים מסביב יגלו שחזון ישעיהו נותר עדיין בגדר משאלה ותו לא. 

לפיכך, הדימוי המדויק לאין ערוך מ"וילה בג'ונגל" כלפי מדינת ישראל הוא אנייה בלב ים. ים סוער ורווי בלא נודע, אוניה כבדה ומסיבית של שלד יציב הנעה בין אונייות רפאים וסירות רעועות. ימאים ותיקים יודעים שסערות אולי יכולות לגרום למלחים הטירונים לתחושות כבס קשות, אבל מי שחי את הים יודע שהן צופנות בחובן שקט תעיישתי מכלי השייט השכנים, שינה טובה במיוחד ותיאבון בלתי מוסבר. יחד עם זאת, החשיבות של הקברניט ושל ההגאים, של צ'יף המכונות והמכונאים, של הצופים והמוכ"מים עולה לאין שיעור. שאננות, כיוון לא נכון, אי החלטה ובניית תמונה לא מדויקת עלולות לגרום לאסונות דוגמת עלייה על שרטון, התנגשות בכלי שייט אחרים, טלטולים שלא לצורך, הצפות, שרפות ושקיעה במצולות. יותר מכל חשוב הניווט לחוף מבטחים כי כל צוער פוחז ומעוטר חצ'קונים יודע שעדיף לבלות את הסערה בנמל מאשר בלב ים. היכן שהסכנות מסתכמות באיזון המעבר על הכבש בין הרציף לסיפון.

במסגרת הבלוג אשתף את התובנות שלי על הקברניטים, המוכ"מים והים מסביבנו. אלו הם המערכת הפוליטית, התקשורת והמזרח התיכון שניצב בימים אלו בפתחה של "סופה נחרצת". המלחמה בתימן העלולה לגלוש למלחמה חמה בין המעצמה השיעית איראן והמעצמה הסונית סעודיה. מדינות שעד כה הלמו אחת בשנייה בהסתר משהו דרך ארגוני טרור מאומצים ופיונים למיניהם. כיצד נוכל לנווט? מאיזה גלים להתחמק? איך העולם הפוליטי יתאזן מעט ממחול השדים שהוא נכנס אליו בבחירות האחרונות? לאן אנחנו הולכים? כל אלה ועוד בפוסטים הבאים של האנייה...

מחשבות אלו באות מרצון לראות שיפור, לבקר ולשחרר קיטור. ממש כפי שצוותים של ספינות עושים בסוף כל הפלגה.

בפוסט הבא נתחיל עם תובנות על העולם הפוליטי אחרי אחת ממערכות הבחירות המשסעות והמדממות שהיו כאן. תחילה המנצח הגדול, הליכוד בראשות בנימין נתניהו. מה קרה לימין הממלכתי בישראל? כיצד הוא נבלע בלועו של עמיר בניון ומתעב אפילו את דוברו היציב ביותר. הנשיא ראובן ריבלין. 

היכן ההדר הבית"רי?

המשך יבוא...