אם אלוהים היה נותן לי את היכולת לשנות את הזמן, לקחת תכונה שבי ולשנות אותה , זאת האנוכיות שהייתה בי.
האנוכיות הזאת גרמה לי לפעול כמו שפעלתי, עם לב קר , מנותק מהרגש.
רמסתי ופגעתי באנשים שהיו קרובים אליי.
רמסתי ובגדתי באנשים טובים אשר חיפשו בטחון ואהבה איתי
פצעתי אותן , בלי רחמים, פגעתי בבבטחון שלהן , רמסתי את הלב שלה , ולקחתי את הדבר הכי יקר לה.
לפעמים אני נתקל בהן , והלב שלי מתחיל לדקור, אחרי כל כך הרבה שנים, הוא רוצה לצעוק להן שהוא מצטער , אבל הזמן ממזמן עשה את שלו.
אני מודה, ניסיתי להדמות למה שאני לא - לנורמות של החברה שאיתה הסתובבתי.
חיפשתי את הזהות של עצמי , אבל חיפשתי אותה במקומות הכי אפלים של הנשמה שלי.
אולי הבטחון העצמי שלי , והמשחקים ששיחקתי הראו עד כמה אני עדיין לא מוכן למשהו רציני.
אולי זה שפגעתי בהן , שיקפו את הפחד שלי שהן יפגעו בי קודם , מעין "הקם להורגך השקם להורגו" שקר שהשדים החדירו לי לשכל.
אולי זה שפגעתי בהן הראו עד כמה חסר בטחון ושברירי הייתי.
היום אני שונה.
אלוהים שינה אותי מקצה לקצה.
אבל העבר עדיין ממשיך לרדוף אותי.
הלוואי והייתי יכול את ההחלטות השגויות שלי בחזרה.
הלוואי והייתי יכול לקחת את המילים שלי בחזרה
הלואי והייתי יכול לקחת את המעשים שלי בחזרה.
אלוהים תסלח לי , ותרפא את הפצעים שלהן , אל תתן להן לחזור על הטעויות שנית