הימים שלי מעיינים בהחלט ואי רואה מיליון דברים ושומעת וחווה וכל מה שאי רוצה לעשות זה לעצור רגע לצרוב את החוויות ,לנתח את הרגשות ,להבין,לפרש....
היום הייתי בשיחה של יהודה גליק עלינו במדרגות וראינו בן אדם גינגי עם זקן עולה באיטיות במדרגות אי חושבת שקצת התרגשתי לאו דווקא בגללו אלא בעיקר בגלל מה שהוא מייצג.
אז תנו לי שנייה לעשות לכם סדר...כשעם ישראל עלה לארץ אחת מהמצוות שהיו לו בכניסתו היא לבנות בית מקדש לה' מקום של קודשה שיאחד את עם ישראל ,לוקח 300 שנה עד שהם ממשים את מצווה זו. פעם שייה בעליתו של כורש שנותן לעלות היהודים באים לארץ ובונים בית מקדש 70 שנה אחרי שהראשון נחרב, עכשיו עברו 2000!!!שנה ואנחנו חזרנו לישראל אנחנו הדור המחבר יש לנו תפקיד מרכזי ביותר אנחנו פגשנו ניצולי שואה שסיפרו איך כשהלכו כצאן לטבח הם לא חלמו על מדינה יהודית אנחנו פגשנו את סבים וסבתות שלנו שעלו לארץ הקימו אותה מחול מאפס נלחמו עליה ואפילו הקריבו את חייהם,אנחנו פגשנו את ההורים שלנו שבנו את מוסדות החינוך את בתי הספר והחולים הקימו את הציונות הדתית ואת כל שאר רשויות המדינה.
ומה אנחו????
יהודה גליק מייצג בשבילי את החלום למקדש וכשאני רואה אותו חי ונושם החלום נראה אפשרי מציאותי.
הנה מס שאלות שעלו לי במהלך השיחה איתו אגב שחכתי לציין את אביב התותח שבה ממקום אחר לגמרי ולמרות שלא הסכמתי עם מילה אחת שהוציא הוא החכים אותי מאוד.
האם זה שהשאיפה של אדם לדבר ממשי שיפתור הרצון שלנו לבית מקדש?הרי הסתדרנו טוב מאוד ואולי גם נמשיך...
מה עושים עם הפלסטייניים?הרי המקום מקודש גם להם
אני ציוני!!!מה אני עושה עם זה???
אחנו מדברים בית מקדש אבל תכלאס איך???מה יפול לנו מהשמיים