לחשוב בקול רם
"אם מישהו אוהב פרח, שבכל מליוני הכוכבים יש רק אחד כמוהו, די לו להסתכל בכוכבים וכבר הוא מאושר. הפרח שלי נמצא שם באיזה מקום." |
| 7/2015
אין מוצא
אני לא מפסיקה לחשוב עליו וזה משגע אותי, אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי. אני מרגישה כל כך חסרת סבלנות כלפי החברים הרגילים שלי שאני משתגעת. הם מתנהגים בצורה כל כך שונה ממה שהאנשים הסופר נהדרים שפגשתי בפרק זמן הזה התנהגו, זה מציק לי, אני לא יכולה לסבול את זה. אני מניחה שכל הזמן הזה התמודדתי עם זה כי חשבתי שזאת דרך רגילה שבה אנשים מתנהגים, שזה מפריע רק לי ואין מה לעשות. אבל אחרי שנחשפתי לדרך אחרת אני לא יכולה לחזור אחורה. זאת לא אפשרות. אנשים כאן כל כך מרוכזים בעצמם, כל כך מפונקים, כל כך אגואיסטים, חסרי הערכה. הם לא יודעים לדחות סיפוקים וכבר שכחתי איך להתמודד עם זה. אני לא מצליחה להתמודד עם זה, אני לא רוצה להתמודד עם זה. אני לא רוצה לחזור לשגרה. כבר התעצבנתי על יותר מדי אנשים ביומיים, אבל בשבועיים האלה הייתי כל כך רגועה. לא התעצבנתי אפילו פעם אחת. אבל זה קורה לי שוב, כמו שקרה לי עם האחד הקודם. מה שקורה לי בכל פעם שאני לא אומרת. המחסור בשינה וההרגשה של החוסר אונים וארבע מילים שמהדהדות בראש שלי ללא הפסקה, מילים שאני אומרת בקול רק לעצמי, כשאף אחד לא שומע. מילים שאף פעם לא יגיעו אליך, שלעולם לא אגיד גם לאף אחד אחר. אני אוהבת אותך יאיר. (ואף פעם לא תדע)
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: