לחשוב בקול רם

יש לי הרגשה מוזרה כזאת בחזה, אני לא יודעת איך להסביר אותה. אני לא יודעת מה להגיד. הראש שלי מסתובב. אני מרגישה כאילו הראש שלי כל כך מלא במחשבות, שהן התגבשו למחשבה אחת. המחשבה הזאת היא פשוט אוסף של מחשבות, מחשבות על כלום. זה כבר נהיה די מדכא בשבילי, לשבת בחדר חשוך עם מחשב ולנסות למצוא דרך לכתוב את הרגשות שלי. רגשות שאני לא לגמרי בטוחה מהם בכלל. איך אני יכולה לכתוב על דברים שאני לא מבינה בעצמי? איבדתי חוש כיוון, אני רק צריכה משהו או מישהו שיכוון אותי לכיוון הנכון, או לכל כיוון. לאחרונה זה כאילו אני חושבת עם הרגשות שלי ומרגישה עם המחשבות שלי. יש בזה היגיון כלל? יש בי היגיון כלל?