לחשוב בקול רם

היום היה תאריך התפוגה של החלב שלי, הייתי צריכה לזרוק אותו לפח. וזה לא פייר, כי היה בו עוד חלב, הייתי יכולה להשתמש בו. עוד לא מיציתי את החלב הזה. אולי לא הערכתי את החלב הזה מספיק כשעוד היה לי אותו, למרות שזה לא היה להרבה זמן כי נסעתי. אבל ממש ציפיתי לחלב כשחזרתי. זה היה מאכזב, לחזור לבית בלי חלב. אז כשקניתי חלב חדש ראיתי שגם לו יש תאריך תפוגה, ולרגע הערכתי את זה יותר. כי אם הייתי מסתכלת על התאריך של הקודם הייתי מעריכה אותו. אולי אם לא הייתי יודעת שהחלב ייגמר, לא הייתי מעריכה אותו באותה מידה. אולי אני לא מדברת בכלל על חלב, מי יודע.