לחשוב בקול רם

אני הרבה דברים.

יש לי חברים,

יש לי חלומות,

יש לי בית.

החברים שלי אוהבים אותי,

המשפחה שלי אוהבת אותי,

אבל

אני לא הבן אדם האהוב על אף אחד,

אני לא הבן אדם שהכי טוב בכל מה שהוא עושה,

ואפילו לא במשהו מסוים.

אני לא הבן אדם שאנשים חושבים עליו לפני שהם הולכים לישון,

אני גם לא הבן אדם שהם חושבים עליו כשהם מתעוררים.

אני לא בן אדם שהוא קסם.

אני פשוט מין בן אדם כזה,

שהוא לא.

ומי יודע,

אולי התכלית שלי היא להתקיים,

ותו לא.

ואולי,

היא לוודא שאתה תמיד מאושר.

ולמרות שאני מפקפקת בזה לפעמים,

עכשיו,

אני חושבת ששווה לחיות,

גם אם זה רק בשבילך.

וגם אם אני תמיד אהיה ברקע.

לפחות הייתי שם.

קרוב לקסם.

ומי יודע,

אולי,

יום אחד,

מישהו יסתכל עליי כמו שאני מסתכלת על הירח.

ואז,

אני אהיה כן.

אבל בינתיים,

לא..