לחשוב בקול רם
"אם מישהו אוהב פרח, שבכל מליוני הכוכבים יש רק אחד כמוהו, די לו להסתכל בכוכבים וכבר הוא מאושר. הפרח שלי נמצא שם באיזה מקום." |
| 4/2016
אתה מסרת לי שהטלפון שלך עצוב. זאת ההודעה הכי טובה שקיבלתי בימים האחרונים. אם לא היית מוסר לי את זה, הייתי כנראה משתגעת מתהייה לגבי מה אתה עושה. כמו שהייתי רוצה שיקרה לך כשאני לא מתחברת.למרות שאולי זה לא היה משנה כי אני חושבת שאני משתגעת במילא מההעדרות שלך בלבד. זה כמעט נוראי לא לדבר איתך, כמו שזה בטח נוראי בשבילך לא לדבר איתה. אני החלטתי לספר לה, זה מאוחר מכדי שאתחרט עכשיו. היא צריכה לדעת, ואני צריכה לתפוס מרחק, אחרת לעולם לא אתגבר עליך. ואתה יודע שזה מגיע לי. מצחיק אותי שכל התפיסה שלי השתנתה רק לאחר יום אחד שבו לא דיברנו. כאילו בזמן שאתה לא בסביבה אני על הגבול בין שיגעון לשפיות ואני רק מחכה שהרוח תכריע. למרות ההחלטה החפוזה, יש בי חלק קטן שעדיין מקווה שתשנה את דעתך כשתסתכל עליי. למרות שאפילו החלק הזה מתחיל להרגיש חסר תקווה. אנחנו כמו חלב שפג תוקף היום ואתה לא בטוח עדיין אם כדאי לשתות. אבל אני טעמתי את החלב, וזה תערובת של מתוק-מריר מהול בחוסר וודאות ותקוות שווא, שזה בדיוק מה שאכלתי בארוחת הבוקר בזמן האחרון. אני בצד השפוי של הגבול לשם שינוי, ואני רוצה לקחת את השליטה מהרוח.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: