לחשוב בקול רם

אתה שאלת אותה עליי, כמו ששאלת אותי עלייה.

אתה היית מודאג, אני תוהה אם זה עדיין רלוונטי.

אני לא בטוחה אם המצב ביננו התדרדר או השתפר. והכי גרוע, אני לא בטוחה איך זה נראה בעיניך.

אני תוהה אם אתה מפרשן את הפרש הזמנים בין התגובות שלי כחוסר אכפתיות, חוסר עניין או שהצלחת לעלות על זה שהסיבה האמיתית היא שפשוט עכשיו קשה לי לדבר איתך. ואולי זה בראש שלי, אבל בין האמוג'יז שבחיים לא ראיתי אותך משתמש בהם ובין הדברים האקראיים שאתה זורק לי בשיחה, אתה קצת נשמע כמוני. שזה אומר, נשמע כאילו קצת יותר מידי אכפת לך. אנחנו נתראה בעוד קצת יותר משבועיים, שזה כלום לעומת הנצח שעבר ולעומת הזמן שבזבזתי בלשנן את הפרטים בפרצוף שלך, שנעלמו כאילו מעולם לא היה.

המפגש שלנו הולך להיות קשה,

ולא רק בגללי.