הסתכלנו אחד לשני בעיניים, כאילו זה עומד להיגמר.

עד לפני שבוע לא הצלחנו לתאר במילים כמה טוב לנו... ופתאום הכל התפוצץ לנו בפנים 

הוא אמר שהוא מתגעגע לשמחת חיים שלי, לצחוק שלי, לאנרגיה שלי

הוא לא מכיר אותי ככה..

תשושה, חסרת חשק, חסרת כוחות.

אני יודעת שאני בתקופה לא פשוטה ואני מנסה לתאר לכם כל פעם קצת ממה שעובר עליי

אבל זה כלום. 

איך אפשר להישאר שפוי כשכל בוקר אני קמה ומסתכלת על עצמי במראה ושונאת את עצמי ? 

שונאת את המספר שמופיע על המשקל, שונאת את הרגליים שלי, את הבטן שמתנפחת... את הבגדים. 

כל בוקר הוא מלחמה בשבילי.. 

האם אני יאכל היום ? האם אני אתפתה ? כמה גרמים אני אעלה ? האם יהיה לי בולמוס מטורף ? האם אצליח להקיא הכל או כלום....

אני בחיים לא אהבתי מישהו ככה.. 

אבל יש לי מטרה בראש שאני רוצה להגיע אליה, אני לא מתכוונת לוותר ולהשלים עם המצב

אני לא רוצה למצוא פתרון אצל הפסיכולוגית, ולא רוצה לנסות לאכול תפריט שיאזן אותי.

אני רוצה להיות שלוש קילו פחות.. רק שלוש קילו פחות לבינתיים

רק לא לאכול ושלא יפריעו לי, 

להיות בעולם שלי

בשקט שלי

אבל זה מתנגש.. זה לא הולך ביחד.. זה פוגע בו.. פוגע בנו.. אני שונאת שזה קורה

הוא הדבר הכי חשוב לי בעולם 

אז התפטרתי.

מסתבר שאחרי ארבעה חודשים של מלצרות ומשמרות של 8 שעות הספיקו לי.

לא עמדתי על הרגליים, התשישות הרגה אותי.. 

בימים האחרונים אכלתי לפי התפריט שלי, אני באמת מנסה למרות שקשה כל כך. 

זה לאכול קורנפלקס עם חלב, 

ופירות עם שקדים

ו8 כפות חלבון ופחמימה בצהריים

ואז עוד חטיף אנרגיה

ועוד 2 פרוסות לחם עם ביצה וגבינות 

ועוד ארוחת לילה !!!! מעדן ומשהו מתוק.

אני לא מצליחה לסמן וי על כל הארוחות האלה כי זה פשוט יותר מידי.

הקאתי היום :(

פשוט לא עמדתי בזה יותר.. אני חנוקה.. וכואבת לי הבטן.. כואב לי הכל.

המחשבה שאכלתי

אסור לי לאכול 

לא מגיע לי לאכול 

אני שמנה

ממחר... 

אני יודעת מה יהיה מחר

לילה טוב

כן כבר חודש שאולי לא כתבתי.. זה הכי קשה לכתוב על הדברים הקשים, במקום על ההישגים.

כרגע אני 47 קילו של שומן. 

שונאת את המספר הזה, אפילו שזה רק מספר.

לא אוהבת את מה שאני רואה במראה.. מה חדש ? כשאגיע ל45 אולי אני יאהב.

החודש האחרון היה חודש לא פשוט כי אני נמצאת במעקב בתל השומר עם תפריט עצום, 

של 1500 קלוריות ליום. כאילו הם באמת חושבים שאני יאכל אותו.. תפריט איזון.. ממש.. 

אני לא אגיד שלא ניסיתי. ניסיתי כי החילוף חומרים שלי ממש נדפק (לרעה כמובן) דבר שהוביל אותי להיות עם בטן נפוחה כמו בלון,

אחרי אכילה של 2 פירות. דבר שהוא לא הגיוני. 

זה להיות בחרדות ולהכנס לסרטים והמחשבות שאוכלות את הראש. 

אז ניסיתי לאכול לפי התפריט אבל זה היה נורא.. טעים אבל נורא !! כל כך שמנה אחרי כל ארוחה. נגעלתי מעצמי כל כך.

אין לי סדר כרגע, הכל מבולגן, אני רק חושבת על לא לאכול. איך להימנע מהאוכל. איך לא להתפתות.

לפעמים מצליחה לפעמים לא... 

אני מתגעגעת לפעם.. כל מה שלבשתי היה נראה טוב..

מחכה לי שבוע שלם של עבודה.. אני אהיה עסוקה.. אקרע את התחת.. מקווה רק לא להתעלף כמו אתמול.