לא להתקשר למשטרה פוסט פריקה בלבד.
הייתי היום אצל הפסיכיאטרית והייתה לי איתה שיחה מאוד מאוד טובה.זו פעם ראשונה שבאתי לפסיכיאטרית עם חיוך.השדים והחולצות הכחולות היו ממש חלשים היום.עבר עלי יום נפלא למרות שכרגע אני מרגישה ירידה במצברוח ועצב תהומי.ככה זה שהשדים נעלמים לי פתאום עוטפת אותי מין ריקנות טוטאלית.אולי אני רוצה שיחזרו?לא אין ספק שלא.סיפרתי לפסיכיאטרית הכל הכל על האסיבלים על זה שאני רואה דברים על המשחקים עם הכדורים לא הסתרתי ממנה כלום.היא רצתה להעביר אותי לזריקות פעם בחודשיים משהו כזה אבל לא הסכמתי,אני לא זקוקה לזריקות.היא אמרה לי שאסור לי לשחק עם הכדורים והבטחתי לה שאני אקח הכל רק שלא תעביר אותי לזריקות.היא נתנה בי אמון ואני לא מתכוונת לאכזב אותה.כבר כמה ימים שאני לוקחת את הכדורים כמו שצריך ואני לא מתכוונת לעצור אני אקח הכל רק כדי שאהיה בריאה.היא שאלה אותי עם התמכרתי לאסיבל אז אמרתי לה שלא כי הנה היום לא לקחתי שום אסיבל וגם לא היה לי צורך.נגמרה סדרה בויוה שאני אוהבת וזה ממש מבאס.סיפרתי למתאמת טיפול על השיחה עם הפסיכיאטרית והיא מאוד שמחה.פעם ראשונה שהצלחתי לספר לפסיכיאטרית הכל בלי להסתיר כלום זה ממש הישג.הפסיכיאטרית מדהימה ממש.מאחלת לכולם שיהיה לכם פסיכיאטרית ככ תומכת.היא שאלה אותי על החבר ואמרתי לה שהחבר תומך מאוד.אני צריכה להעריך את מה שיש לי אני חייבת להעריך את זה.אני בדרך הנכונה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
שבר