מאז שנפרדנו אני החלטתי לא לשקוע אלה להמשיך הלאה. לכן יצאתי לכמה דייטים בודדים.
ובאמת אמרתי לעצמי שזהו ממשיכים הלאה. אבל דיבורים לצד אחד ורגשות מצד אחר.
הלכתי לדייטים בחוסר חשק, והטעות הכי גרועה היא שבזמן הדייט צצו לי מחשבות עליו ואפילו השוות בינו לבין הדייט.
כמובן שאני לא שולטת על המחשבות האלה, הן פשוט הופיעו ומופיעות.
זה מאוד מפריע לי ומטריד.
לא הבנתי בעצם למה אני חושבת עליו? הרי אני לא מתגעגעת אליו, אני לא אוהבת אותו ואני לא אקים איתו עתיד. אז למה?
למה קשה לי להתנתק?
אני לא בחורה אובססיבית ואף פעם לא הייתי.
להיפך, אני בטוחה ומאמינה ששכחה היא יתרון גדול.לדעת לשכוח זה להשתחרר מכל מה שעברנו. לפתוח דף חדש ונקי.
אתמול בזמן הטיפול הבנתי כמה שאני "תוקעת" את עצמי מלהמשיך הלאה. הכל בראש המתוסבך שלי.
השלמתי עם זה שזה נגמר ואני לא מעוניינת בשום סליחה מצידו ושום קשר.
החלטתי אתמול שאני לא אתקע את עצמי מלהמשיך הלאה בלב שלם. אסמן עליו X.
כל פעם שהוא רק יצוץ לי במחשבות אני אזכר בדברים החשובים.
-אני לא באמת אהבתי אותו, זו היתה רק משיכה.
-אני לא מתגעגעת אליו. הגעגוע הוא להרגשה שיש מישהו שנותן תשומת לב וממלא מקום מסוים. והוא מילא אז א המקום הזה, אבל לא מתגעגעת אליו כאל בנאדם.
-הוא לא התאים לי בתור בעל ובתור שותף להקים עתיד. הוא היה לוקח ממני את כל השמחה והאנרגיות.
אין לי מה לחשוב על מישהו בוגד. ואין לי מה לשרוף זמן ומחשבות על מישהו שלא שייך לי.
תודה לאל שלא נפלתי פה והייתי חזקה, ויצאתי מזה בזמן.
מכל דבר למדתי.