אני יושבת באוטובוס, חוזרת הביתה מותשת מהעבודה,
רואה שלוש בנות עם חצאית
בום
החצאית שלי נופלת עד לאמצע היריכיים
בום-קללה
בום-אני יושבת בכיתה והמורה משפילה אותי
כולן צוחקות
בום-כולם שונאים אותי
בום-אין לי חברים
בום-אני בוכה כל יום
בום עוברת בית ספר עוברת בית ספר עוברת בית ספר עולה לחטיבה
בוכה בוכה בוכה
אני שונאת! כל כך שונאת!!
עברו שנים ואני עדיין כל כך שונאת
למה עשיתן לי את זה? למה הייתם רעים אליי כל כך? מה עשיתי? למה זה הגיע לי? למה??
נכנסת לכיתה, יורה בכולן, יורה בכולם שונאת שונאת שונאתתתתת
בום על הקללות בום על הצחוק בום על ההשפלה בום על הדמעות בום על הכאב בום על הטימטום שלכן! תמותו תמווותווו!!!
למה אני צריכה לשאת את זה עליי עד עד עכשיו? למה אני עדיין מרגישה את ההשפלה הצורבת? למה אני צריכה לשנוא כל כך חזק
כשאתם אפילו לא זוכרים אותי
מה אני בשבילכם..רק גרגר קטן שחלף
למה עשיתם לי את זה...
אני שונאת אותכם כל כך
אייך סולחים? אני רק רוצה להמשיך הלאה
להפסיק לשנוא
הבלוג שלי נהיה מיזבלה החודש, פח זבל גדול.
חוצמזה נשברתי, אכלתי פופקורן, אני מתכוננת ללילה של ייסורים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~פוש~