אז רציתי להשכיח קצת את הפרצוף שלי מפה, אבל זה פורים והתחפשתי

אז תמונה או שתיים לא יזיקו

והיום בעבודה, מכינה קרפ מאדפקה

פושז

בעניין העבודה שלי...

אני אוהבת את העבודה שלי, באמת, אני אוהבת לבוא לשם, לנקות הכל, לסדר הכל, לפגוש הרבה אנשים..גם אם זה מתיש, ולפעמים נתקלים בלקוחות פחות סיפטיים זה נשכח והרגשות האופטימיים חוזרים במהרה.

הבעיה היחידה שלי זה ה"בוס".

הוא בחור דרוזי(לא שזה משנה משהו) צעיר, מתלהב, עוקצני, קמצן מגעיל, עם וואחד אגו שלא מוכן להודות בטעויות, לא מקצועי ופשוט מעצבן באופן כללי.

היו כל מיני מקרים נורא לא מתחשבים מיצידו ובמקום להיות מקצועי והגון הוא האשים אותי.

הוא בחיים לא יודה בטעות שלו אבל אם אני אעשה את אותו דבר הוא יחגוג על זה.

שפכתי קצת קפה? הרסתי לו את הדוכן.

נהרס לי קרפ? הרסתי לו את הדוכן.

בחודש הראשון זה היה בעיקר ככה; התלונן שאני עולה לו יותר מידי, שאני עושה נזקים שאני ככה ואני ככה וקיבינימט תפטר אותי אם אני כזאת נוראית!

עכשיו הוא פשוט משחק עם המשמרות שלי, שוכח להודיע לי, מודיע לי בשעה מאוחרת, נותן לי איזו משמרת וחצי בשבוע

ולמה? כי הוא הכניס את ה"ווינר" המחורבן הזה לדוכן. מי שם ווינר בדוכן יוגורט?!

ומילא זה, בכיף, אם זה מביא לקחות אז למה לא

אבל למה אתה לא שולח אותי לקורס המפגר הזה שמלמד אייך להשתמש במכונה הזאת?!

אה זה יקר? אבל שלחת את כל שאר העובדים!

אתה לא נותן לי משמרות בגלל זה! טיפוסים מגעילים ופוזלים צועקים עליי בגלל זה! אז תשלח אותי כבר לקורס המחורבן הזה כי ממה שזה נראה אני אהיה תקועה פה עוד כמה חודשים טובים! עברו כבר אולי ארבעה חודשים ועוד לא התגייסתי!

אני שונאת משמרות ערב כי הוא תמיד שם, תמיד.

יושב לי על הראש

מה זה הכדור גלידה הענקי הזה? את מפנקת אותם יותר מידי!

זה בפאקינג גודל רגיל!תפסיק להיות כזה קמצן מסריח!

טוב זה מתחיל להיות הוצאת קיטור

ומה שרציתי לכתוב בכלל זה האם כדי לי להתפטר?

מצד אחד- הקטעים שלו עם המשמרות(היום, לא משנה כל כך הפרטים, חיכיתי שעה שלמה עד שהוא נתן לי להיכנס למשמרת) לא כל כך מעצבנים אותי, הם מתסכלים אבל אני לא מתעצבנת כמו שאני, כנראה, אמורה להתעצבן.

אני גם לא יודעת אם יש לי כוח עכשיו לחפש עבודה חדשה, להתחיל במקום חדש, ומי יודע אם אני אמצא בכלל עבודה חדשה

ולא בא לי להיות מובטלת, כי כשאני מובטלת אני מדוכאת, ולא בא לי להיות מדוכאת.

ואני אוהבת את העבודה הזאת.

ואני יודעת שאני אתקל בעוד בוסים הרבה יותר גרועים ממנו ואני לא יכולה לקפוץ מעבודה לעבודה כי "לא כיף לי".

מצד שני- אני לא רוצה שהוא יחשוב שמותר לו. שהינה הוא שוב צודק וזאת רק אני שככה וככה.

אני כנראה לא אתפטר,

אז מה עושים במקום?

פוש

העייפה ורעבה שלא הכינה לעצמה היום קרפ כי הבוס שלה קמצן מסריח שנותן לעובדים רק 20% הנחה.