הלוואי ולא היה לי ציצי גדול. ככה היתי מרגישה בנוח בכל בגד ובתמונות הוא לא יהיה הדבר הראשון ששמים לב אליו, אפילו אם זאת תמונה חמודה שאני מברכת את אחיין שלי ביום הולדת ובמקומו מרכז החגיגה זה המחשוף שלי.
הלוואי ולא היתי יפה. ככה לא היו מעדיפים לשבת דווקא לידי באוטובוס כשיש מקום פנוי ליד אישה מבוגרת ולא היתי פוחדת שהעסיקו אותי לעבודה רק כי אני יפה, או שבמקומות עבודה לא היו סתם מדברים מפלרטטים איתי ולא חוזרים אליי בסוף וגברים שיכולים להיות אבא שלי לא היו פותחים איתי בשיחה "ידידותית"
הלוואי ולא היתי רוסיה. ככה ערבים וגברים בכללי לא היו שומעים אותי מדברת רוסית או סתם מניחים שאני רוסיה בגלל המראה שלי וירשו לעצמם להתחיל איתי/לזרוק לי מילים ברוסית/להציע לי וודקה כי "רוסיות קלות להשגה", אתם יודעים טוב מאוד לאן אתם יכולים לדחוף את הוודקה הזולה שלכם.
וגם הילדות שלי היתה יכולה להיות הרבה יותר קלה ואז לא היו לי תסביכים עם המוצא שלי.
הלוואי ולא היתי בוגרת ומודעת לעצמי. כי אז היתי יכולה לצאת גם כל חמישישי להשתכר עד עילפון ולהתרברב על זה למחרת בפייסבוק ואז אולי גם היו לי יותר חברים.
פוש
אני קצת שונאת את עצמי וכל מה שסביבי היום.

"אני"/צבעי מים על נייר. לא יצא אייך שרציתי אבל במציאות זה עדיין נראה יותר טוב.לעזאזל הצילום הרס את זה לגמריי!!!
שמישהו יסביר לי אייך הפוסט הזה הגיע ל"חמים"??