החצויה

הרבה זמן לא כתבתי.

לפעמים אני מתכננת לחזור הביתה ולכתוב להשתחרר קצת אבל זה לא קורה.

זה משהו שמאפיין אותי, לחשוב על משהו שאני צריכה לעשות ואז לא לעשות אותו כי שכחתי או החיים פשוט הורסים כל תוכנית.

אתמול לייזי , החברה הכי טובה שלי, הוציאה אותנו למסיבה. לפעמים אני חושבת שבלעדיה החיים החברותיים שלי היו פשוט בשפל המדרגה. 

בלעדיה זה יהיה רק אני והספרים.

אני קוראת לה לייזי כי היא האדם הכי עצלן בעולם , אבל אני אוהבת אותה ואוהבת את זה.

אני פלור ולייזי , החברות הכי טובות שלי יצאו אתמול למסיבה . קשה לי לעמוד מול לייזי, יש לה דרכי שכנוע טובים ביותר ואני פשוט לא יכול להגיד לה לא.

אז שמתי את הטופ השחור שלי שחושף את החזה שלי והחצאית השחורה החדשה שקניתי בעבודה, היא כביכול מאוד חסודה מגיעה עד לברכיים עד שאני מתחילה לזוז ושמים לב שני השסעים שמגיעים כמעט עד למפשעה, חצאית קלאסית וסקסית ביותר ונעלתי את נעלי העקב השחורות עם התחימה המוזהבת, עקבים של אלה יוונית גבוהים ואציליים. הרגשתי סקסית וזה מה שרציתי להרגיש.

הגענו למקום עם האוטו של לייזי, הנהג תורן של הלילה, ונדהמנו מכמות האנשים שהיו בכניסה, ובכל זאת נכנסנו בשנייה שהגענו בזכות היחצן שלייזי מכירה.

במקרה, היחצן מזקינטוס וכל הנציגים שהיו איתנו בטיול בזקינטוס היו שם. הם חגגו לאחד הנציגים שם יום הולדת. אני קוראת לבחור היום הולדת-חשפן, באחד הערבים בזקינטוס הוא עלה על עמוד באמצע המסיבה והתחיל לעשות לנו מופע חשפנות והתפשט עד לרמת שבוקסר קטנטן כיסה את החבילה שלו ואיזה חבילה.

ולכן נקרא חשפן.

הבחור יודע ועוד איך לרקוד, מאיך שהוא רוקד אפשר לדעת שהוא מזיין טוב ואפילו מאוד. הוא חתיך רציני, שזוף מאוד עם עיניים כחולות , גבוה רזה ושרירי.

הדבר היחידי והרציני שכל כך מכבה אותי ומוריד בו זה ההתנשאות שלו. אין ספק שהחשפן מודע לאיך שהוא נראה והוא מאוד מתנשא, עף על עצמו .

גם אם גבר נקרא טוב כמו אלוהים ברגע שהוא מראה התנשאות ומודעות עצמית גבוהה לגבי איך שהוא נראה , שום משיכה לא תהיה פה . 

יכול להיות שאני סתם שופטת אותו אבל זה מה שהוא משדר.

אבל שוב, מי כמוני יכולה לשפוט ככה במיוחד שאני סובלת מרושם ראשוני מוטעה . כל מי שלא מכיר אותי חושב שאני מתנשאת, סנובית.

פעם זה היה מציק לי, היום אני פשוט יודעת שהם לא מכירים אותי . זה שקשה לי להיפתח לאנשים ולפעמים בא לי להיות בשקט ולא לפלרטט עם כל העולם , ושלא אכפת לי מהרבה דברים , לא הופך אותי למתנשאת על אחרים ,זה הופך אותי לאני .

היחצן היה שם וכל הנציגים וגם ידידים אחרים שלי היו והיינו איתם בשולחן. אם אפשר להגיד את זה בכלל. 

כל כך הרגשתי שאנחנו לא מוזמנים , הם לא היו כל כך נחמדים. ולא הציעו לנו שתייה.

אני לא כמו לייזי. לייזי חושבת שהיא לא צריכה להזמין אף פעם שתייה , שהגברים שאיתה צריכים לדאוג לה לזה. 

אני כל כך לא מסכימה איתה, רק אני אדאג לעצמי . אין דבר ששנוא עלי יותר מלהיות תלויה באנשים ולהרגיש קטנה ומסכנה ומתחננת. כן ככה אני מרגישה כשאני מבקשת מבחור לדאוג לי לכוס. מה שאומר שבזמן האחרון לא הייתי כל כך שתויה במסיבות , זה וגם העובדה שלוקח לי נצח להשתכר.

תודה אבא על הכבד העמיד שהורשת לי.

אבל היה ממש כיף , אני לא יכולה להתנגד למוזיקה היא נכנסת לגוף שלי ועושה בו מה שהיא רוצה . אני לא כמו לייזי שצריכה אלכוהול כדי להנות במסיבה.

אני רק צריכה מוזיקה. 

אז היה כיף עד לשלב מסוים. 

והלכנו הביתה. אני כל כך אוהבת את חברות שלי ...

לפעמים אני מרגישה שאני חיה עלילה של ספר .במלא ספרים הבחורה מספרת שהיא הולכת עם חברות למסיבה וכל מיני עניינים שגרתיים שגם אני עושה.

אבל העובדה שזה בתוך ספר פשוט הופכת את זה למרתק. 

לכן אני מסתכלת לפעמים על מצבים שאני נמצאת בהם ומרגישה כאילו אני בספר, חיה סיפור מסוים. את הסיפור שלי. ופתאום אני מרגישה סוג של אושר שברגעים הקטנים. 

זה נשמע מגוחך אבל כזאת אני, מתרגשת מהרגעים הכי לא משמעותיים. אם זה ההרגשה הפשוטה של העצמאות שמעניקה לי פשוט סיפוק ואושר עצום כמו ללכת לסידורים בלי שאף אחד יגיד לי מה לעשות ובלי שאני אצטרך לספר למישהו כמו שהייתי צריכה לעשות כשעוד לא הייתי בת שמונה וחופשייה.

אולי זה ישמע קיצוני אבל אני מרגישה חופשייה , עומדת בפני עצמי וזה גורם לי לסיפוק בל יתואר.

מגוחכת אני יודעת אבל זאת אני.