אז ניסיתי לכתוב שירה..

העולם החדש שלי עומד בפתח הבית

מחכה שאהיה מוכנה לצאת

הוא מזכיר את אבי

שחיכה לי אבל בסוף נסע

ועזב אותנו עם הדלת נעולה

 אבל אז היה חושך ועכשיו זה בוקר

ואני רק רוצה כבר להשכים

אני לא רוצה להיתקע בחורבה הזו

החלונות כאן פרוצים

כל מה שנשאר פה מהבית

 אלו הם הקירות המתקלפים

הטיפות הנוטפות לאט לאט על כפות הידיים

המלאות בחתכים

אני עוד מסוגלת לשמוע את

הצעקות הכלואות

בקרוב לא יהיה כאן עוד מקום בשבילי

בשביל אף אחד

רק לפחדים

שהם ריקים ריקים