צעקה ושריטה של ילדה קטנה בעולם גדול

הוא צריך פאקינג להזהר ממני

אני נעלמת, אני מופיעה, אני תוקפת אני מבלבלת

אני מטיילת בזמן

מטיילת מטינה לטינה

שנאה לא נסלחת אהבה נשכחת.

כאב צורם

ואז עולה אותה תחושה מרירה של שמחה על חשבונו

מדרגה מדרגה אני עולה לדירתו

הוא פאקינג צריך להזהר ממני

דירה על אותה גבעה חשוכה שמזמן כבר לא על המפה

כל מדרגה חבויים סודות אפלים

אך אני לא מהססת!!

הם לאט לאט מטפסים עליי, מטרפים לי את המוח שואבים לי את הכוח.

לא אני לא מהססת!!! לא הפעם!!!!!

הוא פאקינג צריך להזהר ממני.

הם מסעירים את נפשי...אני לא מהססת

אני נופלת.

כל חיי עוברים אל פני אמרתי לעצמי שאני אהסס שילמתי על זה בחיי!!

 דמות לבנה...״היי ענבל זןכרת את סופיה? היא כולכך יפה את החתול שנרצח?? את זוכרת את הנשיקה הראשונה? החולצה השחורה של אמון אמרט אלוהים כל המבטים עלייך זוכרת איך פחדת מהחדר? זוכרת איך חווית את זה כל יום? את זוכרת את החתך הראשון?

אחרי חודש כבר כל גופך אדום!!! ענבל תפסיקי ענבל!!!! את כולכך רזה... למה הפסקת לאכול? ענבל כל הגוף שלך שריטות סגולות תפסיקי! הוא יודע שהוא היה צריך להזהר כמה זה משנה עכשיו שאת שנייה מלחתוך לעצמך את הגרון??!!״  

אני פוקחת את עניי אל מול דלת דירתו

אני לא מהססת

אני פותחת את הדלת

רצה אל החלון

וקופצת.