מחר תמיד נשאר מחר

..

הבנתי שלא חשוב מה בדיוק אני יעשה תמיד מה שיפריד ביני לבין הרצונות שלי יהיו 5 נקודות 

כן 5 נקודות מסכנות ועלובות שהם בעצם הדבר הקובע שאין לי אותו ,,כתוב בכיתה שלא נדאג ושיהיו גמישים איתנו עד שהיחידות יסתדרו אחרי המבחנים והחגים ונחשו מה ?? כלום איזה גמישות ואיזה נעליים פשוט אטימות למה אטימות כי זה קל יותר פשוט יותר לסתום את האוזנים כשהתלמידים מדברים על כוונותיהם והרצונות שלהם .

זאת הפעם החמישית ב 3 שנים האחרונות ש 5 נקודות מפרידות ביני לבין הדבר הנכסף ...כנארה שאני יצתרך להמשיך לעבוד קשה כרגיל בשביל להגיע להצלחות שלי ולמטרות שלי ובניגוד לשאר הדברים לא יגיעו אלי לעולם בקלות וזה פשוט מתסכל וזה להילחם בעצמך ובממסד אבל מה לעשות ככה זה

שמחה זה רק עניין של זמן והחלטות..

ובסופו של דבר הכל יגיע גם שהכי לא מצפים לזה 

ולדעת שזה בסדר לפעמיים להשתחרר ולא להילחץ מכל דבר שבא ,,הינה התגברתי על חרדת המבחנים שלי אמנם נכלל בזה ריטלין,לחץ דם גבוהה,לחץ נפשי רב ,כאבי ראש וכל זה היה יכול להיחסך ממני אם לא הייתי באה היום ו/או ממשיכה לישון כמו שאני עושה בדרך כלל ..אבל הינה הצלחתי להיתגבר על הפחד סוף סוף.זה היה פשוט עניין של זמן (גם אם זה לקח לי 7 שנים).

וגם יש לציין שגם אני מתחילה להישתפר במטמטיקה שזה לכשלעצמו דבר אשר מפליא אותי וכל תרגיל שאני פותרת והוא יוצא נכון (גם אם זה לוקח לי רבע שעה לתרגיל פשוט)זה פשוט כיף לראות שיוצאת לי תשובה נכונה .

שמחה להודיע סוף סוף ריטלין

הוו כמה זמן שחיכיתי , רק חבל שזה לא משפיע עליי

התחלתי כיתה י" וסוף סוף יש מורים איכותיים שאפשר להסתדר איתם ובאמת קשובים ,ולא כל מה שאתה אומר להם רצים אחר כך לחדר מורים לשפוך את המידע .

ורואים השקעה ופתאום החוכמה שלי נשפכת החוצה .וזה תחושה כל כך טובה ,ויוצאים בי צדדים חדשים פתאום אני מצחיקה יותר ,נחמדה יותר ולפתע הבצל שבי מתקלף

ואבל מעצבן אותי האנשים שמחכים את סגנון הלבוש שלי אני קונה נעליים מסויימות שבוע אחר כך 5 ילדים עם אותה נעל כמו שלי כנל לגבי שאר פריטי לבוש..אני לא יודעת אם זה אמור להחמיא לי שאני מתלבשת יפה או שמא זה אמור להכעיס שאני באה במראה האותנטי שלי ואחרים מחכים את האותנטיות שבי ...מה שכן זה מעצבן ממש (אני מניחה שאוכל להתגבר על זה יש דברים יותר גרועים).