התעוררתי עם תחושה משונה.
הגוף שאני בו לא שייך לי וזה היה מובן לי.
לקח לי זמן לעכל את זה, אבל זאת היא האמת.
אתמול במהלך כ10 שעות העבירו ניתוח בי ובגוף החדש שלי.
ניתוח כל-כך מסובך שהסיכוי לשרוד-נורא נמוך.
למרות שהניתוח הזה הוא רעיון של קבוצת סטודנטים לרפואה, לא היה לי מה לאבד.
זה או למות או להישאר בחיים בגוף זר.
הגוף לא זר לגמרי, הוא שייך למישהי שכבר לא איתנו בעולם, המשפחה שלה הסכימה לתרום את הגוף שלה.
גופי האמיתי חלה בסרטן כלשהו.
לא היה לו סיכוי יחיד לשרוד, זה למה בחרתי בחיים.
לא רציתי לעשות עם הגוף של חברתי לחדר דברים שיבזו אותו, באמת!
וזה למה שיניתי את אורך החיים שלי.
כיבדתי את הגוף שלה, לא זלזלתי בו.
אז בוקר טוב, היום הוא היום הראשון שאני חייה בגוף של דניאלה כשהיא בעולם המתים נחה כי היא יודעת שעל הגוף שלה שולטת מישהי שאפשר לסמוך עליה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
DevilTeaParty