מצחיק להרגיש כאילו אני מכירה אותך באמת.
איך בעידן של היום - הפייסבוק, האינסטגרם - אומרים לנו הכל.
אתה עובר על תמונות, פוסטים וכו' וקולט את הבן אדם. מה הוא אוהב לעשות, מה הוא משדר, איך חוש ההומור שלו
זה מתעתע
גורם לך להרגיש שאתה באמת קולט מי האדם הזה
אבל
קל לשכוח שהרגעים הקשים והמכוערים לא יעלו לרשת. ושם נמדד האדם לדעתי.
חיפשתחי תמונה בגוגל של שיר של משורר שאני אוהבת ואין לי את הספר שלו עדיין -
משהו אומנותי כזה להעלות לאינסטגרם.
ואז קפצה לי תמונה יפה כזו עם קפה ליד ומקרון. אני פותחת.
מה הסיכוי.
שאת
העלית
אותה?
אז כמו כל בחורה כמעט, מצאתי את עצמי גולשת לך בפרופיל.
להבין מי הבחורה המסתורית הזו שכבשה את ליבו של האקס שלי. וככל שגללתי יותר, כך הרגשתי כמה אנחנו דומות.
וזה גרם לי לסוויץ'. פתאום אני רואה את הקשר שלכם מתוך נקודת המבט שלך,
שמחה שאת חווה איתו אהבה כזו גדולה
משלימה עם זה שאתם עושים טוב אחד לשני
ושאנחנו כבר לא עשינו מספיק טוב אחד לשני
מקווה שהוא לא יפגע בך כמו שהוא כבר רגיל
אם זה איתי
או עם כל האקסיות שהיו לפניי
עברה לי בראש המחשבה שבטח קצת לפני שהכרתם
ייחלת לאהבה
ואז הוא הגיע
אז למה שלא יגיע אליי שוב דבר כזה?