אין לי זין להיות חברותית היום
אין לי כח לשבת עם אנשים ש75% מהם חדשים לי
אני רוצה ישיבה רגועה עם כמה חברים טובים
בירות בים, בר טוב
אבל לא בית
אין לי כוח לבית
אין לי כח להתמודד
בשבועות האחרונים אני מוצאת את עצמי מתקשה לצאת בסופשים
יותר מדי משפחה.. שזה לא דבר טוב, לא ברמה הזאת
אין לי מושג איך זה קרה ומה השתנה פתאום
אבל המחשבה ששבת הבאה אני סוגרת ועוד פעם הסופ"ש יבש פשוט מדכאת אותי
ספונטניות לא מנוצלת
לא מאמינה שאני כותבת או חושבת את זה, אבל כבר מעדיפה לסגור יותר אם ככה נראים הסופשים שלי
תוציאו אותי לאנשהו, כל מקום
עדכון (שבת, 15:05):
בסוף יצאתי, איכשהו הבת היחידה (אני ו7 בנים), לא נראלי שזה היה נראה טוב מהצד חח
בהתחלה הייתי די קרה ומרוחקת, חוסר מצב רוח שלא הצלחתי להעביר
אבל מה שהמוח לא מסוגל להעביר -
האלכוהול מצליח!
אז קצת אלכוהול (ואולי קצת צומי) ומצאתי את עצמי חוזרת הבייתה ב5 בבוקר אחרי יציאה מוצלחת
(אין לי מושג איך באמצע שלה השיער שלי עלה באש. סתם יש לי. אני פשוט אשמור על זכות השתיקה)
