משוטטת לי בפרופיל שלי באינסטגרם, רואה שתוייגתי בתמונה חדשה, תוהה איזו ועם מי אז נכנסת..
לא התכוננתי נפשית לברייקדאון שיבוא כתוצאה מזה.
התמונה לא רלוונטית לסיפור - אלא העובדה שכמה תמונות אחריה הופיעה תמונה שזכרתי שנמצאת בפרופיל של האקס שלי
הבנתי שהפרופיל שלו כבר לא פרייווט והפיתוי והסקרנות היו גדולים מדי
אז נכנסתי
מובן לי לגמרי המחיקה של התמונות שלנו ביחד, בדיוק כמו שאני עשיתי בעצמי.
אבל למה להיות קיצוני ומתמונה שצולמה בזמן הצימר כשחגגנו שנה שלך עם כלב, אתה מוחק את התיאור?
למה לחזור רטרואקטיבית ופאקינג למחוק תיאור. זה הכה בי פתאום כמה הוא ממש מחק אותי, לא רצה שום הקשר לזה שאי פעם היינו ביחד
ואני תוהה, למה?
לא בגדתי, לא רבנו ריב ענקי, לא קרה שום דבר גדול באמת.
אתה זה שפתאום התחיל להתרחק, זה שנפרד ממני בצורה הכי מכוערת בעולם. הרגש כנראה עבר לך.
למה אתה כל כך מתכחש לתקופה הזו?
למי שאיכשהו לא עקב אחרי כל הייבובים שלי פה בבלוג - יש לו חברה חדשה כב רמחודש אחרי שנפרדנו..
זה שבר אותי בזמנו, וכבר התרגלתי לידיעה שהוא חווה אהבה גדולה כ"כ מהר אחרי, כואבת ככל שתהיה
רואים שטוב להם. רואים לו בעיניים, בעיניים שאני מכירה ויודעת כמה הן משקפות את מה שקורה לו בפנים, רואים שהוא מאושר.
נראה שהוא גם עזב את הבית ושוכר דירה עם חבר ממש טוב שלו
שהוא אוכל הרבה בחוץ וכו'
ואז הקול הזה, הארור, זה שנמצא בתוך הראש שלי ותמיד מזכיר לי מה אני מרגישה כבר שנים. "את לא מספיק טובה. מעולם לא היית".
למה בקשרים אחרים שנגמרו יש אחרי זה כמיהה משני הצדדים לשמור על קשר, אם זה דרך להמשיך לשכב בצורה לא בריאה,
או להתקשר כששיכורים. אם זה לשלוח הודעה פתעום באמצע יום בהיר וכו'..
ואצלי - הבן אדם פשוט מחק אותי בצורה הכי נקייה שאפשר, בלי שום מבט לאחור, שום היסוס או תהייה אם זה היה הצעד הנכון
פשוט החליט והתחיל ללכת קדימה.
ולמה זה פאקינג מרגיש שהשפעתי על החיים שלו לרעה
למה הכל השתפר לו בשנייה שיצאתי לו מהחיים
למה אנחנו היינו יוצאים בקושי כי לא היה לו כסף בבנק ופתאום הוא קנה רכב, אוכל מלא בחוץ, שוכר דירה?
שאלות שלעולם לא אוכל לקבל עליהן תשובה. לנצח חוסר בהירות.
אבל השאלה הגדולה מכולן
היא למה
לעזאזל
הרגשות האלה
פשוט
לא
דועכים.
ומתי אצליח להשאיר אותך מאחור ולהפסיק לתהות?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
feel again