אני מרגישה שאני נמצאת במן רגע כזה
שאני צריכה לעצור שניה את כל ההתנהלות שלי ולשאול את עצמי
מה לעזאזל אני עושה ומה לעזאזל אני רוצה מעצמי.
הימים כאן עוברים סתם
אני רבה עם כולם
ואני מרגישה שאף אחד לא אוהב אותי
שלאף אחד כבר לא אכפת.
אתמול העברתי משמרת שלמה מבלי להחליף מילה עם המדריכות.
שוקלת לארוז את עצמי וללכת
השאלה איך יהיה בחוץ ואם בכלל יש לי את המסוגלות להתנהל בצוורה בריאה
אני לא מצליחה להשתלט על כל ההרס העצמי הזה שהשתלט עלי