הגעתי למבוי סתום.קלטתי שמשהו פה לא בסדר ולא כמו שאני רוצה.גיליתי שקורה פה משהו שאני לא חיכיתי לו ועכשיו אני פשוט בוכה{לא ברגע זה אחרת לא הייתי כותבת חחח}
הגעתי למצב שבו אמא שלי:"את אומרת שאני לא מדברת ולא עוזרת לך ושאת לבד,"אבל כשאני מתחילה לדבר זה נגמר בזה שאני אמא רעה,דפוקה ולא משנה מה אני אגיד את תגידי שאני טועה ואת צודקת,שאני לא מבינה אותך,שאת לבד ואין לך אף אחד".
הלכנו היום,טיילנו בחוף.....
חצי דרך אני רק דיברתי,כאילו אין לה מה להגיד או לשתף.ובגלל זה חתרתי לנושאים שקצת לא נעימים לנו לדיבור עליהם.
למה את לא אמרת לאבא שלי שיש לו בת?את יודעת שהיו יכולים ליהיות שני צדדים:1-להגיד לו.2-לא להגיד לו.ובתוך כל אפשרות יש עוד שני אפשרויות.
1-להגיד.
*הכל היה מושלם והיינו חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה.
*הוא היה מגלה את זה ובורח,לא מתייחס,לא משלם,לא מדבר,לא מחכה לראות מי אני ואיך נולדתי.
2-לא להגיד.
*היינו חיים בלי אבא,משפחה קטנה,פחות אנשים,פחות חברה,יותר ליהיות לבד{כמו שאנחנו עכשיו}.
*היינו חיים בלי אבא אבל עם צורת חיים מזווית אחרת,ליהיות עדיין כמו כל משפחה אחרת,לבלות למרות שאנחנו שתיים+סבתא.
אחרי כמה דקות שדיברנו נורמלי זה כבר נמאס והיא אמרה שהיא לא רוצה לדבר על כל זה.אני:"אני אהיה בתוכנית אבודים עוד 40 שנה ואז תיזכרי"-"או אני לא מאמינה,מה אני באבודים,הבת שלי רשמה אותי לזה,מה קורה פה....."
".
היא לא רוצה לשתף אותי במשהו שאני קשורה אליו כמעט כמוה.נכון שלכל בן אדם יש את הסיבות שלו של,למה לא לספר לו על זה.אבל היא אמרה שהיא לא רצתה לספר,סתם לא בא לה.אני:"אה אז סתם יום אחד קמתי והחלטתי שאני לא מספרת לו שיש לו בת,נחמד,מה-"גם אני הייתי עושה את זה"{לא אני לא}".
היא לא מבינה אותי,אני כבר יודעת מה היא תגיד על כל דבר,שאני ביישנית,שאני לא מנסה להתחבר לאנשים,שאני תקועה,לא פותחת את הראש,לא מנסה לדבר ולקשור קשרים עם אנשים...................
תדמיינו שביום בהיר אחד אתם יוצאים מהקופסה שבה הייתם.פתאום יש לכם זמן,אתם לא יודעים מה לעשות,איפה להיות,איך להתנהג,למי להתחבר ולמי לא,האם לנסות את המשהו הזה,האם להתנתק מזה ולא לנסות....
ככה אני הבנתי היום ולא רק היום.
גיליתי את האמת בפנים. בימים האחרונים מישהי אמרה לי שאני *ממורמרת.
וגם *אם את רוצה חברים ולא מוכנה לעשות כלום אז מה שיש לך לעשות כרגע זה רק להמתין,לחכות. בסופו של דבר את תמצאי מישהי שיהיה לך כיף איתה ותיהיה כמו אחותך התאומה.
יצאתי מההתעמלות=זמן פנוי=לא יודעת מה לעשות עם עצמי=משעמם=חברים הם לא באמת כאלה=בבית ספר יש עם מי לדבר אבל לא יותר מזה=מעט מאוד פעמים אני יוצאת=עצבנית שלכולם יש מה לעשות רק אני תקועה בבית=בוכה..........יש עוד הרבה מה לכתוב.
אני יודעת שאין לי מושג מה אחרים עושים,אולי בדיוק כמוני רק שהם לא לוקחים את זה כזה ברצינות/קיצוניות.אבל זה כל כך נכון עלי...
באמת שאני רוצה חברה אמיתית,אחות תאומה,כל היום ביחד,שיעורים ביחד,לצחוק ביחד,ליהנות ביחד,לצאת ביחד.אבל מה לעשות,החיים לא נתנו לי את זה.ואני כל כך סובלת מזה עכשיו אי אפשר להבין כמה...
יש כאלה שזה בא להם בטבעי,ממגנטים חברים,אנשים..
אוף,ליהיות גמישה זה לא ייעוד בחיים,הייתי מעדיפה לקבל משהו אחר.נכון שבזכות זה קרה כל מה שקרה מגיל6-15,אבל אני עוד הפעם אומרת,גמישות זה לא לכל החיים וזה לא באמת משנה למישהו.
גיליתי שהחברה שלי היא סתם מישהי שאני מעבירה איתה את הזמן בלדבר על שטויות ואז אחרי בית ספר היא לא עושה כלום ולא מוכנה לצאת או לעשות משהו,ממש בא לי שהיא תקבל את האמת הזאת בפרצוף{מה שהחברה שלה[שאמורה ליהיות חברה שלה]חושבת עליה}.
אולי היא מחשיבה את עצמה שאין לה חברים-תאמינו לי זה נכון...
אם היא תקרא את הבלוג הזה אז סורי,זה מה שאני חושבת.אני לא מעבירה את הזמן בלדבר,אלה אני מעבירה את הזמן עם חברה טובה שמדברת איתי ומעניין לי ליהיות איתה.
באמת שאין לי מושג מה לעשות,חברה אחת אמרה לי אתמול בטיול בפארק הירדן"אל תנסי ליהיות מישהי אחרת,אם מישהי רוצה להיות חברה שלך אז אחלה,אם לא-אל תתייחסי לזה כטראומה ואל תנסי לשנות את מה שהגורל מביא לך",לא בטוחה שהבנתי ושזה נכון מה שהבנתי,אבל כן הבנתי את הכוונה שלה.
אני חייבת לעשות סוויץ' במוח,לשנות גישה,להצליח בדברים שאני רוצה וחלק מהם זה ליהיות יותר חופשיה ולא סגורה בתוך עצמי ולהרזות-להיראות איך שאני אוהבת ושם להישאר לכמה שיותר זמן.
אחד הדברים היותר חשובים,אם באמת אני לא אמצא חברה אמיתית,אני חייבת להפסיק לחשוב שאני מסקנה ולבד.זה הדבר האחרון שיעזור לבן אדם.אבל כשאתה שקוע אתה לא מצליח/רוצה לקחת את היד שתתפוס אותך ותעלה אותך למעלה. במקרה שלי זה לא יד,כי אין לי חברה אמיתית שתביא לי את היד הזאת,אבל בוא נגיד שמשהו להיאחז בו.
אם אין מישהו שאני יכולה לסמוך עליו,אני אסמוך על עצמי אחרת אני לגמרי אשקע אל מתחת לאדמה.
https://www.youtube.com/watch?v=qqGlxdv60ks
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
