שעווה זה כואב.
הסתובבתי היום עם גופייה בחזרות למסיבת סיום והרגשתי יפה כי מסתבר שזה מחמיא לי.
אחרי הבלבול של אתמול הבעיה הסתדרה לי בראש והחלטתי לא להרגיש חסרת אונים בנושא ועשיתי עם זה משהו. לבנתיים העניין פתור ונראה איך יתקדם. בכל מקרה, אם זה אמיתי אני לא מרגישה אליו כלום והוא יהיה מסכן ~YAY~.
הלילה ישנתי 4 שעות ובזה שלפני 5. בכוונה. להישכב במיטה, לשים אוזניות ולהכריח את עצמך להישאר ערה לפחות עד שהסוללה תיגמר וכמובן בשקט שההורים לא ישימו לב. חוויה מעניינת בשבילי.
אני רוצה להזיק לעצמי. לגרום לנזק נפשי. להישאר בדיכאון בלי אפשרות בחירה. אי שינה בתור התחלה (אחזיק מעמד?), נראה גם מה אפשר לעשות עם מזון.
אני לא אוהבת להיות עם שיער אסוף.
45 במבחן אחרון במתמטיקה. נמאס. אמרתי לאמא ואני מתכננת לתקן את המבחן היום ומחר. מעניין איך אבא יגיב כי הוא יודע שלא למדתי.
מחר עד שלישי הבא עובדת אצלם. חצי שעה ביום סך הכל. אולי אחדש את הפצע? פעם שעברה הפכתי את זה למנהג כל יום להצמיד את הזרוע למשענת הכיסא בחצר שלהם שכל היום התבשלה בחום של השמש והייתה רותחת וזה שרף וכאב והיה נחמד.
התפתח בי הצורך לכתוב הרבה, מגדת העתידות חושבת שאכתוב עוד משהו חסר פואנטה בערב.
אקח אחר כך פרוסת עוגת פירות. מוותרת על צהריים, אכלתי כריכים בבית הספר.
תמיד ניסיתי לדמיין איך זה לעוף. איך זה מרגיש?
23:40- אין לך שליטה עצמית! זה ממש לא בסדר. נכנעת לעייפות. מה קרה? חשבתי שאת יכולה. פעם הבאה
urnotalone