אתמול גיטריסט התנדב ללוות אותי למרות שהוא גר יותר קרוב לשם ממני. כלומר הלך עד אלי בשביל ללוות אותי אפילו שהוא במרחק שניות משם. הוא חיפש את המבט והחיוך שלי. הלוואי ולא. אני חוששת. אוי אני סתם מדמיינת דברים XD.
מסתבר שמתוסבכת מאומצת. לא שזה משנה לי כל כך. אז עכשיו אני מכירה שתי בנות מאומצות ייאי לי ו...אין פואנטה.
נרשמתי היום לתיכון וכל המורים שדיברתי איתם היו חביבים אלי. יש לי עבודה במתמטיקה וספרות עכשיו אבל זה בסדר.
עד שלא אקנה אוזניות חדשות אני לא מסוגלת לעשות הליכות. לפחות אני עושה היום ספורט אחר. איבדתי תקווה שהקודמות יחזרו אלי. ממש אהבתי אותן והן היו שלי למשך חמש שנים אז בתקווה שאמצא חדשות שאוהב אני אלך לקנות היום.
כי זה שיר יפה ^-^. מאז שגיליתי שהכבשה הנחמדה הזו שבקישור לימדה אותי דבר או שניים בסרגל כלים אני משתמשת בזה כל הזמן (אופס?)