סוף כל סוף יצאתי למסע ליקוט. 

אני יכולה להגיד על זה המון דברים, 

אבל בעיקר - ומה שחשוב לי להתמקד בו...

הוא החיבור שלי לעצמי שקיבלתי מחדש. נזכרתי מי הייתה אני של פעם. הגרסה החיובית שלי, זאת שמבינה מה היא רוצה, 

זאת שמדברת על דברים חשובים וטובים. 

זאת שדואגת לאחר, ואכפת לה. 

שהיא משוחררת.

שהיא מאוד נכונה לעצמה..

זאת שחושבת מחוץ לקופסה. 

ששמה לעצמה אתגרים ועומדת בהם. זאת שנקייה. ששמחה. 

התגעגעתי לללכת בחיוך, בלי סיבה ממשית. סתם כי טוב לי בחיים. 

ולהתגעגע לאהובים שלי

ולהבין שאני בזכות עצמי ולא אני רק עם הבן זוג שלי. 

שאני חופשייה. שאני באמת יכולה להיות מאושרת. 

מעבר לליקוט פירות וירקות ועלים , 

יצא לי לחוות ליקוט מחדש של הנפש שלי. 

להתחבר לעצמי מחדש .

ואני מוקירה את זה כל רגע מחדש מאז שחזרתי. 

קשה להתאקלם , 

מרגישה כאילו המציאות שואבת אותי חזרה

אומנם מבחוץ אולי, אבל מבפנים אני מרגישה לא תלויה בשום דבר. 

אני בזכות עצמי!

תודה להכל.