חיים מתחילים-מסתיימים, לעולם

מגיע הרגע שצריך להחליט, להחליט משהו מה שזה לא יהיה... רק להחליט.

אני לא בטוחה מה אני רוצה בסופו של היום אבל משהו אני רוצה מהחיים האלו... ככל הנראה, אחרת לא הייתי בחיים.

כל יום יש לנו אפשרות לבחור, גם עכשיו כשאני כותבת אני מחליטה מה לכתוב ואיך גם אם אין לי מושג איך זה קורה זה פשוט קורה.

בשנה האחרונה בתואר מעבר לזה שנחשפתי למידע עצום שלא הכרתי נחשפתי בעיקר לפילוסופיות חיים רבים שלפעמים גרמו לי לרצות לחיות ולפעמים למות, לפעמים לפבכות ולפעמי לצחוק ולפעמים... טוב בסופו של דבר, פשוט לקבל את זה.

כן הכל רק תיאוריות גדולות על החיים, הרי אלו בני אדם כמוני וכמוך שכתבו אותן וניחשו הם החיים ומהי משמועתם (אם היא בכלל קיימת).

וכל פעם שהופיעה תאוריה חדשה שאלתי את עצמי למה הם בוחרים להאמין בדרך הזו, למה דווקא ככה נראים או אמורים להיראות לבני האדם.

והאם זה בכלל נותן לי משהו? אז סבבה נגיד שככה צריך לחיות וככה אחיה, אבל עדיין אין שום משמעות (לפחות לא בתיאוריות המודרניות), אז מה הדרך הזו נותנת לי. כן יש לי בחירה הבנתי כבר, יש לי הרבה בחירות אבל אותן תיאוריות עדיין נשארות בתוך גדר אפשרויות בלתי אפשריות. כן אפשרי לקיים אותן מבחינה מעשית אבל בתכלס בראש אין לי מושג מה אני ולמה אני עושה או לא עושה, אני פשוט עושה... וכן זו בחירה.