חיים מתחילים-מסתיימים, לעולם

נשארת ברוח 

עיוורת עיניים שרצו לחבק,

עזבת ידיים שניסו ללטף

יצרת דמעות שנשברו על פניה,

ציירת חיוך עצוב שנותר מרוקן.

סירבת לראות שהיא אוהבת

היה יותר פשוט ללכת.

חיכית שיתנגנו מנגינות יפות

ואז השתקת אותן, הן היו צורמות.

צילמת תמונות קפואות

בעלות זכרונות בדויים

כתבת מילים שהמציאו את עצמן

הן נותרו בתוך מבוך אבוד בזמן.

היא עוצמת עיניים 

וגם שם אתה נמצא

בחלומות חשוכים חסרי מרפא

שלא נותנים מנוחה.

היא לא ידעה שאפשר גם לשכוח

לוותר על הכאב

כי נשארת ברוח

לא מרפה

גם כשדבר ממנה כבר לא קיים ....