לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



כינוי:  Mrs. Alfred

בת: 30



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2016

אה, הנה הם.


מסתבר, שכשאתם באמת מנסים לתת מעצמכם לעולם, הוא ייתן לכם בחזרה.

אני לא מתכוונת לזה באופן של לתרום לצדקה או משהו כזה, אלא יותר בעניין של להיפתח לאנשים.

לנסות.

אני ביישנית. אולי החברים הקרובים אליי לא יגידו ככה, אבל אני ביישנית.

קשה לי עם אנשים חדשים. לאחרונה, גיליתי את זה כל פעם מחדש.

חזרתי לשמור על קשר עם חברים (מהצבא!!) וזה ממש עושה לי טוב. סוף סוף הצלחתי להתשחרר. סוף סוף אני מרגישה שיש לי חברים.

כנראה שזו גם אחת הסיבות למה אני לא רוצה קשר עכשיו.

 

האמת, שניסיתי.

ניסיתי לצאת.

אבל לא משנה כמה שניסיתי, לא הצלחתי להבין "דייטים".

את מכירה בנאדם, נגיד דרך חברים, או מישהו שהכרת פעם, לא לעומק כלכך, והוא מזמין אותך לצאת. 

את חושבת לעצמך קצת, ואומרת, אולי משהו ייצא מזה. הוא נחמד בסה"כ.

אם יוצאים לדייט, ואיכשהו, הם מחליטים כבר שזהו. את שלהם. מזמומזים, חיבוקים נשיקות. דייט ראשון.

לא מבינה מאיפה זה בא. 

אחרי כמה דייטים אני פשוט בורחת. זה יותר מידי בשבילי.

עוד לא הספקתי להחליט אם הבנאדם מוצא חן בעיניי, ומסתבר שאני כבר חברה שלו.

מוגזם.

איך שהם אומרים לי, "אל תדאגי, אני לא ממהר עם סקס," ואז ממשיכים לחפור לי על כל מיני אקסיות שלהם והרפתקאות הסקס שלהם,

נו באמת.

 

סקס בשבילי? רק חיבור עם בנאדם.

כן.

אולי אני אשמע קצת מוזרה,

אבל אני לא מסוגלת ללכת לבר ולשכב עם מישהו אחרי.

לא מסוגלת.

לשכב עם מישהו אחרי 3 דייטים, אני בקושי מכירה את הבנאדם?

לא.

לטוב ולרע, אחרי מערכת יחסים של 3 שנים עם החבר הכי טוב שלי, אחרי עוד כישלון אחד לאחר מכן,

קשה לי סתם ככה.

 

עוד עניין שמציק לי.

בנים מתחילים לדבר איתי, רק כי רואים בי פוטנציאל. מחליטים שצריך להתחיל איתי.

אני יודעת שאני לא אמורה לקחת את זה כשמשהו מאוד שלילי, בכל זאת, מתחילים איתי וכנראה שאני לא כזאת מכוערת,

אבל לפעמים הייתי רוצה שידברו איתי פשוט בלי קשר.

פשוט כי אני בנאדם שנחמד לדבר איתו.

בדיעבד,

הבנתי שידיד ממש טוב שלי עשה את זה. למרות שאני לא חושבת שזה היה בכוונה.

אבל הוא החליט לנתק איתי קשר, משהו שעדיין, אחרי כמה חודשים, מפריע לי.

מציק לי.

מציק לי כי אני לא אוהבת לאבד חברים טובים סתם.

אפילו אם לא רציתי שום דבר מעבר (ואוהו איזו היסטוריה הזויה יש לי עם הבנאדם), יש שיחשבו שזה בגלל שהייתי מאוהבת בו בגיל 16, אבל כבר לא.

די, זה עבר, וקשה לחשוב שיקרה בינינו משהו אי פעם.

כל העניין די מסובך והוא כנראה עשה את זה כי הוא ידע שאם יהיה משהו בינינו זה לא יהיה בסדר.

 

בקיצור, כרגע,  החלטתי, שאניי מפסיקה לנסות לצאת לדייטים.

אין לי כוח לזה. 

לא רוצה את זיוני השכל האלה.

רוצה פשוט ברגוע לחפש עבודה ולגשת למבחני קבלה.

עברתי את הראשון בשנקר (אחרי שהם שלחו לי הודעה שלא עברתי ואז התקשרו ואמרו שעברתי, הכי מוזר), עכשיו צריך לעבור את כל השאר.

בכל מקרה,

אם אתקבל לויצו, ברצינות אשקול לעבור לגור בחיפה.

לפתוח דף חדש.

 

 

נכתב על ידי Mrs. Alfred , 9/3/2016 13:23  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





10,919
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMrs. Alfred אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Mrs. Alfred ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)