מכל הדברים שיכולתי לשנוא 

שנאתי את עצמי יותר מהכל 

יותר מכל אדם שהרביץ לי בחיי 

יותר מכל פוליטיקאי מושחת 

יותר מכל מחלה שנפלה עליי 

יותר מכל פעם שזעקותיי הדהדו בחושך מוחלט 

מכל רגע שנפלתי ונכשלתי

מכל פעם שלא מצאתי לי מקלט

רק את עצמי שנאתי יותר מהכל 

יותר מכל אבן שעליי שזרקו

יותר מכל חלום שלי דרסו 

יותר מכל המבטים שאותי סירסו

אותי שנאתי יותר מכל דבר 

ומכל הדברים שיכולתי לרצות

לא השתוקקתי לדבר מלבד 

הפרדת כוחות

 ביני לבין החיים

כי הרי מי רוצה לחיות לנצח 

לצד אדם שהוא שונא? 

*************

אני אחרי הרבהההה טיפולים של אסקטמין. יותר משנתיים בטיפול פסיכולוגי אצל אותו מטפל. הבנה שחייתי חיים הזוים, בזויים, מורכבים מידי, שזה נס שלא נהייתי פסיכוטית מהמסרים הכפולים של ההורים. אני מתה לעוף מהבית הזה אבל אין לי מושג לאיפה. אני לא הקאתי כבר 21 יום בכוונה והיום פתאום הקאתי בלי שליטה כשישבתי בשירותים בפעם ה777777 השנה. אין לי כח. אין לי כח לזה. זה מטרגר, זה מגעיל, זה מכביד עליי, יש לזה טעם של חלודה. אני סובלת מזה.

קרו ככ הרבה דברים בתקופה האחרונה, רק עכשיו הרי הצלחתי להכנס לבלוג מאז הפרסום האחרון שלי. החיים שלי די הזויים כרגע, אני בעיקר מגלה עוד ועוד דברים על עצמי ועל החיים שלי שלא ידעתי וזה קצת מבהיל וקצת מקל. לפחות אני חזקה יותר מתמיד כדי להתמודד עם הכל.

אני מתחילה קבוצת dbt בקרוב, אני מקווה שזה יעזור לי. חושבת בקול כל הזמן מה ללמוד, יש ככ הרי כיוונים ואני לא יודעת מה אני באמת רוצה. חשבתי להתחיל מקורס באוניבריסיטה הפתוחה...נראה כבר. אני עדיין לא ויתרתי על החלום האקדמאי. 

הבלוג הזה ישן ברמות ואני לא באמת מצליחה להבין למה אני לא מוחקת אותו כבר.... כנראה אני עדיין בקטע של לחטט בפצעים למרות הכל.