המילים שנכתבות מעצמן

רוח מסתובבת עם חלוק רחצה וחיוך של תינוק,

ומחלקת סוכריות לעלמות צעירות

"כמה את יפה, מגיע לך סוכרייה,"

מוחמאת לוקחת העלמה את הסוכרייה, ומכניסה לפה

למחרת היא תהיה מאושפזת באגף סגור בבית חולים לחולי נפש

וככה זה נמשך לו, משוגעים יש כל יום, בכל מקום,

אבל אף-אחד לא שואל מה הסיבה

לכל דבר יש סיבה,

כמו שלכל שיר יש מילים.

עבר אותי הלילה כמו חץ בתוך הלב,

שחוצה אותו ויוצא מהעבר השני

הרגש של הלילה כמו נקבר בהררי חושך,

ואני טובע בדיונות של חשכה ומרים ידיי לעזרה

פיות מדברים מפטפטים ללא הרף,

ואני לא יכול לשמוע אותם יותר בתוך הראש שלי

יש רגעים שהכול נראה מת,

כמו לטבוע בתוך עננים

שמיים כחולים ריקים, ואדמה מנוכרת בקצה העין

אני עושה שמיניות באוויר כדי שיהיה לי ב-מה לאחוז.