באמת שאני סחוטה.
פשוט ככה, כל השבוע עמוס לי והסדר יום שלי זה בצפר-קן-חניכים-בית.
כבר נימאס לי אינלי כוח לזה יותר!
אבל בטאכלס אני מתה על החניכים שלי...
הם הכיהכי שיש!
פשוט מקסימים^^
אבל אני צריכה קצת הפסקה מכל זה..
יום אחד שהוא שקט.
הלימודים מדיהימים.
באמת שהזמן טס ולא מרגישים את השעות למרות שהמערכת עמוסה רצח..
כל יום הוא ממש חוויהD:
וכייאלו זה באמת כיף לעשות וללמוד משהו שאתה באמת אוהב.
גאד אני כ"כ מעריכה את הבצפר ואת המורים עכשיו...
רק חבל שלאחרונה אני עייפה רצח.
באמת שאני ישנה יותר טוב, אבל אני פשוט מתעוררת באמצע הלילה ועד שאני נירדמת שוב אמא מעירה אותי לבצפר..
היום בכלל העייפות שלי שברה שיאים!
איך שהגעתי הבייתה התמוטטתי על המיטה...
המחסור הזה בשעות שינה הורג אותי.
זה מטריף אותי.
לפעים אני כ"כ רוצה להתעורר, לפקוח תעניים ולראות אותך מולי.
לפעמים כ"כ באלי לעצור את הזמן!
שיהיה פשוט שקט, שזה יהיה רק אני ואתה ושהכל יעלם...
ושלא יהיו יותר צרות.
באלי להרגיש שאתה אוהב אותי באמת..
למה זה היה חייב לקרות?
ואני יודעת שנישבעת שזה לא יהיה שוב, ובאמת שאני רוצה ומנסה לתת לך צ'אנס להוכיח את זה, אבל...
קשה לי.
קשה לי לסמוך עליך שוב,
למרות שאני כ"כ רוצה.
אני לא שלמה עם עצמי...
לא באלי שזה יהרס.
"I can't feel you
I can't see you
so take me and tell me why?"
נ.ב
עוד שבועיים ויום ישלי יומולדתD:
-Meyple-
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
