שוב,

עוד סיוט עליך ואני מנסה להמציא לעצמי פתרונות למה התרחקת ממני.

אוליי זה בגלל כל השברים שלי..

בכל פעם מחדש הפלתי עליך את הצרות שלי, את המחשבות שלי,

את הסודות הכי גדולים שלי!

וגם את כל הבעיות, המריבות, הויכוחים.

בכל פעם ניפתחתי אליך ומצאת אותי שוב שבורה מחדש,

אבל לא ויתרת!

 תמכת בי , לקחת כל שבר ושבר והרכבת אותי מחדש כיאילו מעולם לא נישברתי..

תמיד היית שם כשנזקקתי לך, טוב ברוב הזמן,

ותמיד ידעת איך לגרום לי להיות מאושרת.

נראלי שעכשיו פשוט נמאס לך..

נמאס לך להרכיב אותי כל פעם מחדש, נמאס לך מבעיות מדכאונות, מעצב..

נמאס לך להיחתך מידי פעם מהשברים שלי,

אז מצאת לך אחרים ועזבת אותי...

כאלה שתמיד מאושרים וצוחקים לעולם, כאלה נוצצים וחמודים שאפפעם לא יפילו עליך שברים..

אז פשוט הלכת.

הלכת ושברת אותי לרסיסים קטנים קטנים,

קטנים כ"כ כדיי שאפילו אתה לא תצליח להרכיב אותם

...

וזה כל מה שאני עכשיו-

רסיס קטן ודוקרני, מחכה לך שתחזור ותרכיב אותי עוד פעם מחדש.

~

http://www.youtube.com/watch?v=n44f_6nmXa8

"שחרר אותי עם בדידותי בחדר!

קח שבר ועוד שבר ותדביק אותי

עוד פעם מחדש..

עד המבול הבא,

עד שלא יכאב כבר,

עד שירגע.."