- אתה מצחיק! לך זה נראה ברור, אבל מרבית האנשים
לא מסוגלים לעשות את מה שאתה עושה, אפילו לא להבין או לקבל. זה מקסים בעיני שאתה
חושב שאתה לא מיוחד.
- אתה מגזים. כל אחד יכול לעשות
את מה שאני עושה. אין לי הרי תואר או כלום, אתה יודע.
- תאורטית כן. אבל בפועל ממש לא. רוב האנשים
חושבים שהדרך היחידה להתקיים כלכלית היא דרך עבודה קשה והכנסה קבועה. כמו אשתך
לדוגמא...
- חונכתי בבית עסקי. אבא שלי הקים
מפעל פלסטיקה בשנות ה-50 וכל אחד מאיתנו הילדים ידע שכשנגדל נקים עסק משלנו. אחי
הגדול פתח מפעל לייצור גזים לתעשיה, אח שני קבלן בנין ואני הייטק. תמיד יש כבשה
שחורה במשפחה...חחח...
אבל לימדו אותי שאם צריך עוד כסף אפשר לייצר אותו. ואם לא צריך כסף, אפשר
להתאמץ קצת פחות. הנה, בתקופה האחרונה הולך לי ממש טוב ואני מעדיף לוותר על
פרויקטים ולהגיע יותר מוקדם הביתה לילדים.
- אני מניח שהחינוך השונה הוא הבסיס לחיכוך
המתמיד עם אשתך?
- כן. היא בטח סיפרה לך באימונים
שלה שהיא באה ממשפחה סוציאליסטית קלאסית. אבא עובד סולל-בונה וחבר מפא"י, ואמא
עובדת בקופת חולים. אני תמיד צוחק עליה שהקו המנחה שלהם היה "עבודה זה מה
שאתה עושה כדי שיום אחד לא תצטרך לעשות את זה יותר".
- היא רצתה שנפגש כי הרגישה שאני, בתור מי שבא מעולם
ההייטק, אוכל להסביר לה את נקודת המבט שלך – נקודה שקשה לה להכיל.
- אני יודע...
הוא
משפיל מבט ומתכנס בעצמו בעצב.
- עצוב לי שיש בינינו תהום בנושא.
אנחנו אוהבים ותמימי דעות בנושא חינוך הילדים וכמעט כל נושא אחר, אך ככל שאנחנו
מתבגרים הלחץ שלה רק גובר: "אולי הגיע הזמן שתעבוד במקום מסודר..." או
ציטוט דומה. בזמן האחרון זה מלווה בהתפרצות וצעקות. ואני מנסה להראות לה שאנחנו
חיים לא רע מהעסק של אתרי-האינטרנט כבר 7 שנים ובתור שכיר לא ארוויח יותר, כנראה
פחות. אבל כלום. במקרה הטוב זה נגמר בבכי, במקרה הרע היא פשוט נאטמת ומתרחקת.
- אבל אתה צריך להבין שאלו פחדים, לא סתם
ציטוטים. אתה מתנהג בניגוד לכל מה שהיא מכירה ומאמינה שנכון לגבי פרנסה.
- אני מנסה להסביר לה שאין לה מה
לדאוג ואני אדע לייצר לנו כסף תמיד. אם לא מהעסק של האתרים אז ממייזם אחר. לא
סיפור. "ומה יהיה שכנזדקן ולא תוכל לעבוד. מה עם פנסיה?" היא מקשה. ואני
מסביר שיש לא מעט כסף בצד – חסכונות וקופות. אבל היא מתעקשת שאני לא אחראי ובסוף
נהיה ברחוב.
- באותה מידה שהיא לא יכולה להכיל את המושג שלך
"לייצר כסף" - לך קשה להבין את החרדות שלה. נכון?
- אתה יודע - לא הבנתי עד עכשיו
שאלו חרדות. חשבתי שזה דברים שאבא שלה מטפטף לה למוח כל פעם שהם מדברים. מסית אותה
נגדי.
- גם הוא חרד לגביה, אני מניח.
- כן... כנראה. הוא איש טוב. פשוט
מקובע במה שהוא מכיר.
- אז איך אתה מציע להקטין את החרדות שלה? להתפשר
קצת אולי? ותנסה לחשוב יצירתי, ממה שקלטתי אותך אתה מאוד יצירתי...
- אני מניח שאולי ראוי שאשב עם
שלושתם, היא וההורים, ואראה להם את המצב הכלכלי שלנו – את החסכונות והקרנות.
אמממ... אולי אגדיל את המשכורת החודשית שלי למשכורת טובה ולמרות שזה לא נכון
מבחינת מס ואפריש לפנסיה. ככה הם יראו שאני שכיר, אבל של עצמי. נראה לך כיוון טוב?
- נראה לי מאוד. תתיעץ איתה. תראה מה מרגיע אותה
ותנסו למצוא פשרה, גם אם הפשרה תעלה קצת כסף. בתמורה תקבל אישה יותר רגועה ואוהבת.
שווה לדעתי.
- אולי אוסיף סעיף הוצאות: שלום
בית... חחח...
-
ובבלוג באתר http://oron.ws
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
