יש עליי עומס בלימודים והמצב בכללי לא משהו. איבדתי חשק להכל: לסביבה, לחברים הקרובים לי, למתוק ובטח שגם ללימודים עצמם. אני שוקלת ברצינות פרישה.

אני מתקשה להבין דברים [למרות כולם ככה, עדיין לי אישית זה מציק] וכל פעם שאני מגלה טעות חישובית קטנה אני פשוט פורשת וחושבת בראשי על דרכים מקוריות להתאבד כדי לברוח כבר מהשיעור הזה. 

בלי קשר לאחרונה אני בבאסה תמידית כזאת. סבבה לי כשאנחנו בכיתה, צוחקים עם המטאליסט על אחד המפגרים שיש לנו. אבל עדיין אין לי כוח לכלום כבר. אני והמתוק רבים הרבה וככה זה גם עם חברות שנותנות לי הכל להביע תמיכה.

ואני חושבת שאני רק משמינה. או שלא בא לי כלום או שאני אוכלת כמו פרה.

בראשון שקילה ועד אז אני אנסה לנצל את כל השניות היפות מהחופש הקצרצר שקיבלתי עד יום ראשון ואתענג על זה בתקווה שהאופטימיות תשוב אליי.