להראות כאילו אכפת להם דווקא עכשיו. דווקא בכיפור. פתאום כולם כאן קדושים מעונים שמחכים שיסלחו להם.
כשמגיע כיפור אנשים מתחילים לעשות הכל: לחפש תמונות מרגשות, טקסטים מרגשים, חלקם אפילו מגדילים ראש וכותבים אותם בעצמם ופשוט מעתיקים אותם לכל מי שהם רואים. מכירים? מה זה משנה, העיקר שהתנצלתי. העיקר שהראיתי לכולם שאני גיבור, שאני יודע להתנצל, שאני אנושי.
ממשיכים להעתיק ולהדביק לכל מי שנמצא. וואטסאפ, פייסבוק, סתם סמס. חס וחלילה לשכוח מישהו, שלא יחשבו שאני לא חושב על כולם.
יום כיפור, יום אהבה ועוד הרבה ימים טובים אחרים. נראה שאנשים לא מסוגלים בלי זה. הם חייבים את התזכורת הזאת, פעם בשנה, תזכורת שחס וחלילה הם לא ישכחו. מי מבקש סליחה בימינו? נחכה ליום כיפור, מתי שכולם עושים את זה, שלא יחשבו חס וחלילה שזרקתי סליחה מיותרת סתם. שלא יחשבו שאני חלש. כי הרי להראות שטעיתי זה חולשה. כמובן.
אנחנו דור מחורבן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
