broken wings

אתה עוצם את העיניים,
צובט את עצמך כמה פעמים.
מקווה שתתעורר,אבל לא. 
זהו לא חלום,והמפלצת אשר רודפת אותך.
לא נעלמת כשמגיע הבוקר, דווקא אז היא מגיעה. 
אורבת לך בכל פינה ודרך אשר תלך.
מחכה לרגע הקט בו תוריד את המגננות שלך ותתפרץ החוצה ללא מעצורים.
תאכל אותך לאט לאט מבפנים.
חתיכה אחר חתיכה תפרק אותך.
וכשיש בסביבתך אנשים שנלחמים במפלצת,

אז היא קצת מפחדת לצאת החוצה,

וכשנפרדות הדרכים שלכם.

היא תחכה בסוף הפיצול.ו

תתקיף אותך שוב.
ללא הכנה.
פעם קראתי למפלצת שלי מחלה,מצורעת,הפרעה.
היום אני קוראת לה מפלצת.
כשאתה חי איתה על הכתף, בשלב מסוים אתה כבר לא מופתע כשהיא תוקפת.

אתה כבר לא נבהל ומנסה לברוח,לבכות,או לבקש עזרה.
אתה נשכב על המיטה או מתיישב בפינה מבודדת.
ונותן לה לפצוע אותך עוד טיפה מבפנים.
בידיעה, שכבר אין לה מה לקחת.
כי אפילו לעצמי כבר לא נשאר לי מה לתת