שנה וקצת אחרי, אני מתחילה לקלוט איפה עמדתי.

'אם את תרצי את יכולה הכל לכתוב.יש לך ראש'.

כמה כעס יש בי עליכם,תושבי העולם של אז.כעס בלתי נגמר,שעכשיו יותר מתמיד מבעבע בי ורוצה לפרוץ בצעקות או בבכי שירעיד את כולכם.

ידעתם ושתקתם.

מ-33' ידעתם שעומד בראש המדינה הנאורה ביותר אותו צורר.6 שנים.6 שנים,ואף אחד לא אמר כלום על המדיניות המעוותת אז.

כן,אני בטוחה שלכולכם נהרס החיוך של הבוקר כשראיתם שאסור ליהודים לפתוח חנויות והכל,אני בטוחה שלא הבנתם איך הם מסוגלים ללכת עם הטלאי הזה עליהם ואיזה נורא.ואז התחילה מלחמה,מלחמה ברורה.מסרים ברורים שהוחדרו והופצו בכל העולם כבר 6 שנים קודם.ואז התחלתם,בעלות הברית היקרות לקלוט שאם לא תתעוררו,היטלר ישרוף גם אותכם.אז התחלתם ללחום.לכבוש.להציל מהנאצים.ובין שחרור מחנה אחד לשני מצאתם זמן לערוך תהלוכת ניצחון ב-44',כשסבתא שלי עוד היתה במחנה.כמעט שנה לפני שנגמרה המלחמה.

כמה כעס יש בי עליכם,על שהם הגיעו וביזיתם אותם.כמה מתביישת אני לקרוא שחלקם סובלים מחרפת רעב,שהם לא מקבלים את שמגיע להם.כמה מתביישת אני לשבת באותו שולחן עם אנשים שטוענים שהגיבורים האלה חיים על הדם של הקרובים שלהם.

עמדתי שם,

עמדתי שם ורק עכשיו אני תופסת.

קברי אחים ביערות שוממים.רצפות של כיכר שילוחים ארובות שנוגעות בשמיים ציפורים מצייצות ליד גדרות התיל

הדרך האחרונה של מוישלה,שסבתא היתה חולמת עליו ומספרת על העיניים הכחולות שלו.רוחלה,שעל שמה אני קרויה.כולכם,אחים שלי.

אתם יכולים להגיד שצריך לסלוח,רק תזכרו שאיבדנו במלחמה הארורה הזאת 6 מיליון.מאז, גדלנו רק ב2 מיליון.

אתם יכולים לתת לראש ממשלת גרמניה לדבר גרמנית בכנסת,אפילו שאני בטוחה שהחכ"ים שדוברים גרמנית הם ספורים,אבל היי,למי איכפת,לעזאזל עם כל הניצולים שעוד פה,שתתהפך להן הבטן שיפגעו,העיקר שאנחנו נאורים.

אתה יכול להגיד שפולין היא 'לא רק בית קברות ענק',אבל תשאל כל יהודי מה האסוציאציה הראשונה שעולה כשאומרים פולין.אם אין לך מושג למה, פתח ויקיפדיה.או שתסתכל על האדמה שאתה עומד עליה,ולרגע תחשוב שאולי ממש בנקודה הזאת פה בורשה התמוטט ילד בן 9 על המדרכה כי כבר ימים שלא אכל.

דארפור נמצאת אי שם, במדינת עולם שלישית באפריקה.אין להם טלויזיות או עיתונות משגשגת,אז למה שיהיה איכפת.

יודעים ושותקים.

כמה כעס יש בי עליכם,תושבי העולם של היום.כעס בלתי נגמר,שעכשיו יותר מתמיד מבעבע בי ורוצה לפרוץ בצעקות או בבכי שירעיד את כולכם.

ירח אפר אבק דמעות לצעוק לברוח פרח תמונות בשחור לבן חיוכים רחוקים עוגיות וצחוק ויידיש  של סבתא מילים של סבא טלפון ממך חיוך של אבא נשיקה של אמא

וגאווה גדולה כל כך, על כל הדברים שעברתם על כל הדברים שעשיתם. על מה שהייתם.