עוד פחות משבוע, מתחילים הכל מחדש.ואני מוצאת את עצמי מבלה יותר זמן עם האנשים שכבר אינם מאשר עם אלה שכאן ועכשיו.

לארוז הכל בתיק גדול ובארגז קרטון,לקחת המוני תמונות.כדי להרגיש הכל קרוב קרוב.

והמוזיקה חודרת לכל העצמות ומכאיבה בלב

ואני כלכך רוצה לנסוע עד לשם

ולצעוק עד השמיים

הכי חזק שאפשר

עם קהל עצום

או לעמוד שם בדיוק באמצע ולהצליח לבכות

על

הכל

חיים שלמים ארוזים בארגזי קרטון.דפים בני 40,בגדים שכבר שנים אף אחד לא נגע בהם.מעילים שמסמלים הכל.מכתב מאמא.

דרכונים,חגור,משקפי שמש,יומן של שנת 2000,עמוס כלכך עד שנקטע.חתימות ארנקים תיקים מלאים.תמונות אחרונות.חיים שלמים.

Blackbird singing in the dead of night
Take these broken wings and learn to fly
All your life

You were only waiting for this moment to arise

.