גם היום אכלתי מעולה. מסודר. ארבע ארוחות, בכל אחת רק מנה אחת. אכלתי ירקות, אכלתי במרווחים טובים של שלוש וחצי שעות בין כל ארוחה לארוחה, ועשיתי ספורט. שממש נהנתי ממנו גם. בקיצור, היה לי יום מדהים בהקשר הזה. והאמת? היה לי יום מדהים גם מבחינת הרגשה. זה מטורף להרגיש שהצלחתי לעשות את מה שבחיים לא חשבתי שאצליח. זה נותן לי המון ביטחון להמשיך. אני מרגישה חזקה יותר, כאילו חמישה ימים של הצלחה הפכו אותי למישהי אחרת. אבל אני יודעת שיהיו קשיים. היום היה לי קל, לא היה לי אפילו דחף (מדהים שכמה ימים של הצלחה יכולים לעזור ככה נגד הדחפים. פעם לא היה יום אחד שהייתי בו רוב היום בבית ולא היה לי דחף). אני יודעת שמחר אולי יהיה. ואם לא מחר, אז מתישהו בהמשך. אז אני ממשיכה להיות מוכנה לזה. אני ממשיכה לנסות להרגיש כמה שיותר. 

הלוואי שמישהו היה אומר לי לפני 5 שנים שכל מה שצריך זה לעשות. אפילו אם לא מצליחים, פשוט לנסות בכל יום בכל הכוח. לא להתקע על כשלונות, לחגוג הצלחות. ולהמשיך לקום על הרגליים ולעשות את המקסימום. זה הרגל, זה בסה"כ הרגל.