התחלתי לחזור לראות הצגות. כבר היו לי כמה הצגות לא מוצלחות אז פשוטהפסקתי ללכת. שנים אני נמנע מללכת לתאטרון.

שבוע שעבר הלכנו ביפו וראיתי את הפוסטר של ההצגה. "את זה אני רוצה לראות" אמרתי לה.

דוד המלך הוא סיפור טוב למדי, אבל הסאבטקסט הולך ומכפיל עצמו כל פעם מחדש.

מדובר בשלמה שמזמין סופר צללים שירשום את הסיפור של אביו - המלך דוד.

מסבירים לו איך הסיפור צריך להכתב, בועדה בה חברים המלך, המצביא, נתן החכם ועוד.

לאחר מכן הוא מתחיל לשמוע סיפורים על העבר של דוד.

הוא מלך נהדר

הוא חשקן

הוא דתי מאד

הוא שודד אנשים על הדרך

הוא רוצח תמיד דרך אחרים

הוא יודע לאהוב

הוא לא יודע לאהוב

ועוד

איך צריך להכתב הסיפור?

זהו סבטקסט 2

כעת לסאבטכסט 3 - הסיפור, סטפן היים, היה דיסידנט של מזרח גרמניה. ישבו לו על הורידים וקראו טרם פרסום כל דבר שהוא כתב. יש לו סכנה בכתיבה שאם הוא לא יכתוב מה שהשלטון רוצה, הוא יכלא.

אז הוא כותב על דוד המלך - יהודי, לכתוב כל מה שאפשר על מנת לסתור את התנך. מה טוב מזה לממשל דיקטטורי חילוני? והסיפור עובר בצנזורה (לקרא לזה ועדת צנזורה?)

סאבטקסט 4.

התאטרון הוא תאטרון רוסי.  סגנון ההצגה רוסי לגמרי. הם מציגים את הסיפור הזה כסיפור עתיק. אבל , השאלה היא האם לא מדובר על ימינו? על אנשים שאינם יכולים להציג בגלל משרד התרבות? כב' השרה שאינה אוהבת מי שלא מקבל אותה? ני שלא יכתוב לה פנינה ימינית לעילה?האם עלולים לצנזר את הסיפור? האם יכולים למנוע כספים מהתאטרון?

ואני חושב וחושב על ההצגה הזו....

תרגישו חופשי ללכת להצגה. היא נפלאה. (המלצה זו ניתנת לכל קוראי באשר הם, כל השלשה)