לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הצד האפל של האהבה


גלו עולם פנטסטי ומרגש בתכנים עוצמתיים! ממול עיניכם, מאמרים מהפכניים על אהבה, תשוקה וזוגיות. אזהרה! הפוסטים בבלוג זה מיועדים למבוגרים בלבד. אני תוהה אם אתם בשלים מספיק לזה... אל תתנו להיסוס או פחד, לעצור אתכם מלחיות את הפנטזיות הכי פרועות שלכם!

Avatarכינוי: 

בן: 39

Skype:  nimrodavnon 

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2016    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

Shibari


אז בואו ניקח רגע מרחק בטוח מהאסירים ונביט על משהו שונה (אבל לא באמת)- עץ הבונזאי לדוגמה (אותו העץ-הגמדי היפני המפורסם); אתם בטח יודעים כמה היפנים אוהבים אותו, כמה הם אוהבים לטפח אותו ולקצוץ- כמה הם משקיעים בצורתו האסתטית... יש אמרה על הבונזאי שהולכת כך: "Bonsai- the art of taking simple plant or tree & turning it into a reminder of nature's beauty in a confined space." שימו לב בעיקר למילה CONFINED שפירושה הוא "מוגבל" במקרה זה חלל-מוגבל. עתה חשבו רגע, למה הצורך הזה להגביל\לתחום, אפילו את יופיו של הטבע, למה אנחנו מנסים להכניס נופים מדהימים ורחבי-ידיים שראינו והתפעמנו למסגרות- בציור או צילום למשל? מאיפה נובע הצורך הזה? אז אנו קוראים לזה אסתטיקה. אבל אם נבחן לרגע מה המקור של אסתטיקה- אסתטיקה נבעה מהצורך להגדיר את היופי כתפיסה אוניברסאלית. משמע לתחום אותו למשהו שכולם יקבלו, אתם גם מתחילים לשים-לב לדפוס החוזר פה?לקטע המלא...
נכתב על ידי , 25/4/2016 14:13   בקטגוריות ארוטיקה, טבע, יחסי שליטה, מאמר, מיניות ואלימות, אהבה ויחסים, אמנות, יפן, אסתטיקה, צילום, קשירות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לקחת אותך למדבר


אני רוצה להוציא אותך מאזור-הנוחות
ולהביא אותך לאזור הנחות
 את כבר יודעת שאיני שגרתי,
את יודעת שאני שרירותי.

אבל עוד אינך יודעת מספיק.

 

שלא באשמתך, 
 עדיין לא הספקת...
  אבל לא אפסיק,
עד שתפסקי רגלייך, מתודעה מלאה.

 

אנוכי כמדבר
 אמנם מכנה עצמי ים,
אך אני מדבר על ישימון
של מים.

 

הביני, 
 את הציה קשה להכיר
וכבר למדת שאיני מוותר לעולם,
אף לא למרחבים הפראיים בתבל...
 אז עתה אסביר-
מתוך עולם המובנים שלך.

 

המדבר, התגלמות האלוהים,
הוא זכר ונקבה (ציה לא קשורה לצי בים)
הוא מוות
וחיים.

 

מסענו יחל בלבן, 
השנהב הבוהק של 
מדבריות אלסקה.
תחשפי לצד ההדור שלי
המקרין הודו;
 הצד שמסנוור עינייך בשמש
ואת צריכה לגונן עליהן, כדי שלא יבערו בחוריהן.
הקור שם חודר לעצמות,
זהו קור הדם-הכחול (ממתיק סיפורים בכיחלון שפתיים)
 אל תדאגי, אני אחמם אותך.

 

פעם היינו מוצאים שם אוקיאנוס
קרחונים
 נוצצים כיהלומים,
חבריה הטובים ביותר של האישה,
 שאת.
כסוכריות המנטה החריפות ההן,
שבעבר היו מוצצים וטועמים, 
כמו בלעו תרופה מרה.
אבל אני מע"ר מנוסה,

יש לי תרופה טובה לתת לך למצוץ.

 

כיום,
הם אינם...
 אף אני לא מסוגל לכוחה האינסופי
של החמה שהמיסה;
ידידתי הטובה מעל האדמה.
***

אך חכי, עוד לא סיימנו את השיעור.
 אאסוף אותך ברצועה,
  כדי שלא תברחי לשום-מקום;
זה מפחיד! אני יודע.

 

אוביל אותך בצהוב-הצהוב הזה
כשפחת gor יקרה,
להרים של סלעים,
אבנים 
וישימון... בלילה אפל.
כדי שתחושי בקרה הקפואה
והמעבר החד מהכפור הצחור,
יהיה נסבל יותר...
כששנית תבקר, האורחת בעולמנו,
ידידתי החמימה,
בבוקר המחרת
 ותפסעי יחפנית בחול הלוהט-
אז, ההנחות יסתיימו,
הטיפול המיוחד יתחיל.

בלילה התענגנו בשקט המוחלט,
שתיקת אל חי-
קול דממה דקה.
 ועשינו כמובן דברים, חילולים,
שהשתיקה נאה להם.
 ועכשיו יקירה,
המאמינה מבין שנינו,
תאלצי לכפר על התנהגותי, 
שאינה צנועה בעליל!

 

שפתיים יבשות יסדקו
 עור מלהיט יבער
  סלעים קטנים יחצבו ברגלייך
   וקוצים גם-כן.
זו הדרך שאת צריכה ללכת,
כדי באמת לדעת אותי.

 

 אך מחשבותייך ינדדו כפאטה-מורגנה, כגלי ים- וכחולות נודדים... (תללים בקרקע)
ראשך יהיה ב-subspace, כשתגלי
כמה חיים יש בישימון הזה- 
רק לדעת איפה לחפור, מי תהום.

 

 וכשנגיע לנווה-המדבר (כותב ה' למרות שיש מאות כמוהו, כי יהיה זה האחד רק שלנו) 
ונשכב אני ואת לבדנו תחת הרקיע

ונצפה בשמיים זרועי הכוכבים- 
אבני חן קוסמיות... 
 ותפעמי!
כי המתנה שהנני מבקש לתת לך
לא תסולא בפז.
***

 ולבסוף נהיה חלל,
פוטנציאל טהור...
מדבר של ריק הקיים בין שני גלי-קול,
המותירים שובל קצוף של אין;
 ומשם נגדל שנינו יחד ונתפתח,
לאופרה פנטומית מרתקת!

 

נכתב על ידי , 23/4/2016 14:21   בקטגוריות ארוטיקה, יחסי שליטה, מיניות ואלימות, שירה, אהבה ויחסים, טבע  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמן החושים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמן החושים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)