איזה כיףףףףףףףףף! סיימתי 5 יחידות מתמטיקה

המבחן עצמו היה סבבה, טעיתי באינטגרל עד שהתלהבתי שלמדתי אינטגרלים אבל זה הסעיף היחיד שלא יצא לי ובאמת שזה לא משנה כבר.

בערך מאז שגיליתי שיש דבר כזה 5 יחידות ידעתי שאני הולכת לזה, לא היה לי ספק, ביסודי הייתי הקבצה א' בלי להניד עפעף, בחטיבה הייתי במתמטיקה מואץ בלי להניד עפעף, בכיתה ט-י הייתי על מאיות בלי להניד עפעף, התקבלתי ל-5 יחידות בלי להניד עפעף, באמת שמתמטיקה זה היה המקצוע הכי קל בשבילי. ואז בכיתה י"א פתאום קיבלתי את שוק חיי, פתאום קיבלתי נכשל ואף פעם לא נכשלתי קודם (סבבה, פיזיקה בחטיבה אבל לא נחשב), פתאום אני לא מבינה את החומר ולא מבינה כלום, אני צריכה מורה פרטי (אני?! מורה פרטי? ועוד במתמטיקה??), פתאום אני צריכה להשקיע ולקרוע את התחת ולשבת כל יום על שיעורים וללמוד שבועיים לפני המבחן ובכל זאת, הציון הכי גבוה שהיה לי בשנתיים האחרונות זה 85 (במועד ב' ב-806). הרגשתי טיפשה, שכולם מצליחים ואני לא, שאני סתם כישלון כי אני לא יודעת מתמטיקה, זה נהיה נקודת התורפה שלי, שאני לא רוצה לדבר על זה עם אחרים, שאני לא רוצה לספר להם מה הצלחתי או לא הצלחתי. כמה בכיתי אלוהים! 

אבל כל זה נגמר היום! לאור העובדה שהלך לי סבבה לגמרי ושאני רוצה ללמוד משפטים וסיימתי על הפסיכומטרי, אני כנראה לא אבחן יותר במתמטיקה בחיים שלי. אני שמחה שלא ויתרתי לעצמי, כי הייתי מרגישה יותר רע להיות ב-4 יחידות מאשר הציונים שהיו לי ב-5 (שקרים שאנשים מספרים לעצמם), ולא ש-4 יחידות זה רע, זה פשוט שאני עם הפרפקציוניזם והאגו החנוני הענק שלי לא הייתי מרשה לעצמי את זה. אני שמחה שברחתי מהמורה המזעזע שלי משנה שעברה (כולם צחקו עליי שברחתי ממנו, ובסוף הם נדפקו עם ציוני מגן גרועים ו-0 אכפתיות מצידו), אני שמחה שהוכחתי לעצמי שאני יכולה- ובאמת שזה היה הדבר הכי קשה בחיים שלי, זה ולעבור טסט - שני הדברים הכי קשים בחיים שלי. 

אני שמחה שעשיתי את זה ואני שמחה שסיימתי עם זה, ויותר מהכל אני שמחה שעכשיו יהיו לי כלים שימושיים לחיים- וקטורים, נגזרות, אינטגרלים, מרוכבים, בעיות תנועה, הסתברות, גיאומטריה וטריגנומטריה במרחב - חבריי הטובים ביותר