אז שנת 2017?
התחלתי את השנה עם אחותי בסלון וחיכינו שהשעה תתחלף לחצות. אחרי כמה ימים יצאתי עם העתודאית וחברת ברלין לבר והייתי שתויה ושמחה. הכרתי בחור שגדול ממני, חתיך וחכם, ישבנו על הדשא פעמיים וישבנו עם קפה ואז נפגשנו עוד ועוד, בילינו ביום הולדת שלי ביחד, בחורף וגם כשנהיה קיץ, והלכנו לחוף הים ודיברנו על החיים, התנשקנו ועשינו עוד כמה דברים, הוא גם שבר לי את הלב קצת וזה נגמר (כמה פעמים, אבל פעם אחת סופית). היה לי קצת קשה בלימודים מבחינה נפשית אבל הסמסטר הקשה ההוא נגמר ותקופת המבחנים הייתה טובה יחסית עם ציונים טובים ומפתיעים (97 במבחן שיצאתי ממנו בהרגשה רעה, 95 במבחן קשה ו88 במבחן שלמדתי אליו בצורה גרועה). נפגשתי עם בסטי ועם העתודאית וחברת ברלין שוב בבר. והלכתי עם חברת ברלין לשופינג (ג'ינס קרע, תיק צד, חולצת ג'ינס וסריג בפוקס). התחלתי להתנדב וסגרתי שם כמעט שנה של התנדבות. אני שמחה שעשיתי את זה, אני מרגישה שלמדתי משם דברים, אפילו אם זה רק לנסח מכתב או איך לשאול את השאלות הנכונות כדי לברר מידע. הרגשתי הרבה פעמים שאני עוזרת לאנשים, גם אם לא באמת ידעתי מה לעשות, רק התחושה שיש מישהו שמקשיב להם ואומר להם שיהיה בסדר עזרה להם לפעמים. אני מרגישה שזה קצת התפספס כי יכולתי לתרום וללמוד יותר אבל לא ממש היו לי פרטנרים לעשייה וגם לי היה עמוס. אבל אני שמחה שעשיתי את זה ומקווה שאוכל להמשיך להתנדב גם בעתיד. הייתי בכנס של ההתנדבות האחרת שלי ששם אני ממשיכה גם השנה. עמדתי מול הרבה אנשים ודיברתי, זה משהו שאני של גיל 13 לא הייתה מסוגלת לעשות. חגגנו לאחותי התינוקת יומולדת 17. חגגתי יומולדת עם בסטי בהופעה של הלהקה האהובה עליי- מופע הארנבות של ד"ר קספר, פסטה סלמון, פנקייק וצילומים בחיק הטבע. חגגתי עם המשפחה בעל האש בבית ועם חברת ברלין בסרט VIP שהיה מגניב ומתאים לגיל 20. בחופשת סמסטר נפגשתי עם בסטי פעמיים, הייתי עם העתודאית באלנבי בפורים, הייתי עם חברת ברלין בהופעה של טונה ובבר. נפגשתי גם עם הבלוגרית ואני חייבת להגיד שהשנה השתפרנו מאד ונפגשנו כמה וכמה פעמים, עוד כמה שנים כאלו ואפילו נהיה יותר יצירתיות וניפגש לא רק בעזריאלי או בשרונה. הייתי עם העתודאית וחברת ברלין באסקייפ רום ואז הלכנו לשרונה ועזריאלי, הייתי עם חברת ברלין וחברה אחרת מהלימודים בת"א במסעדה ובקניון השומם שליד. הייתי עם בסטי ויין לבן ובשופינג בקניון, התמכרתי ללקנות תחתונים של אמריקן איגל למרות שאף אחד חוץ ממני לא מראה מהם התלהבות. הייתי עם בסטי בן בפיקניק לכבוד היומולדת שלו. סמסטר ב' היה יותר טוב ומוצלח עבורי. לחברת ברלין נולד אחיין קטן ומתוק, אני מאוהבת בו ממש! כל היום רואה תמונות וסרטונים שלו ומתמוגגת, ראיתי אותו 3 פעמים והוא בהחלט התינוק האהוב עליי. יצאתי להרבה ריצות יחסית, נפגשתי שוב עם הבלוגרית, נפגשתי עם ידיד שלי, הייתי בכנס עתודה עם מדים, בחופשת פסח נפגשתי עם בסטי לארוחות בוקר וקניון, נפגשתי עם חברים מהתיכון לעל האש והיה לי ממש כיף. הייתי בפאנג'ויה עם חברה מהטירונות, היה כיף ומשוגע, התחילו איתי מלא בנים וזה העלה לי את הביטחון העצמי, רק עם אחד "זרמתי" וזה הסתכם בקצת התמזמזות בים וליטופים על החוף. הלכתי לתיכון ביום הזיכרון וראיתי אנשים שלא ראיתי הרבה זמן, ואחרי זה ביליתי עם בסטי כמובן, בערב הלכנו להופעות של עברי לידר ואביב גפן, הייתי ביום כיף של שופינג עם חברת ברלין, קניתי צמיד ליומולדת באיחור קל. המשכתי ללכת למכון הלייזר ואני כבר מרוצה מהתוצאות, אומנם אני לא חלקה לגמרי אבל מבחינתי אני לא מתגלחת יותר אלא אם כן יש משהו מיוחד. הייתי ביום הסטודנט עם בסטי וכל כך נהניתי שם, היו הופעות של טונה ונצ'י נצ', משה פרץ והתקווה 6 עם מוש בן ארי. הייתי בנשף לא ממש כיפי כי כולם היו שיכורים ואני באתי ברכב וכי חברת ברלין והעתודאית לא היו. סבא שלי חגג יומולדת 93 ובן דוד שלי הודיע שהוא הולך להיות אבא, מאז הבייבי נולד אבל עדיין לא ראיתי אותו לצערי. בשבועות ההורים שלי היו בחו"ל אבל אכלנו ארוחת חג עם סבא וסבתא. התחלתי להשתמש בעדשות, אומנם ההתלהבות שלי כבר ירדה קצת אבל אני שמחה שיש לי את האופציה הזאת. נגמר הסמסטר האחרון של שנה ב' והתחילה תקופה זוועתית. באותו זמן לא הבנתי למה אני לא מצליחה לישון בלילות אבל עכשיו בדיעבד זה ברור כשמש. בחודש אחד היו לי 8 מבחנים כשחצי מהם באותו שבוע, המצב של סבא רבא שלי התדרדר במהירות והוא נפטר, ובנימה אחרת לגמרי, הכרתי בחור חדש ומדהים. אני לא מבינה איך כן הצלחתי להירדם בלילה מידי פעם עם כל הלחץ הזה. נגמרה תקופת המבחנים בציונים קצת פחות ממה שציפיתי, אבל תודה לאל שעברתי את התקופה הזאת בשלום. בחופש מצאתי בקלות עבודה במוקד שירות, העבודה עצמה לא הייתה כל כך כיפית אבל הכרתי הרבה אנשים והייתה אווירה נחמדה. את ה1 בספטמבר חגגתי עם בסטי במסעדה ועם חבר שלי המושלם ויום אחרי זה הייתי עם העתודאית וחברת ברלין בלונה פארק. נפגשתי עם בסטי, עם בסטי בן, עם חברת ברלין, עם העתודאית ופעמיים עם שתיהן ביחד ועם הבלוגרית. הייתי עם המשפחה בפארק מים. חגגנו את ראש השנה בבית ואחרי זה יצאתי עם החבר לבר. חגגנו לאחותי התינוקת היותר קטנה יומולדת בבאולינג. שנה ג' התחילה והאמת שהפסקתי קצת לכתוב בבלוג. השנה פחות טובה ממה שציפיתי אבל האמת שזה בסדר. התחלתי לעבוד באגודת הסטודנטים וזה לא הכי מעניין או מאתגר אבל זה קצת כסף ואני גם ככה שם. התחלתי להיות בקליניקה סביבתית ובה עבודה עם חברי כנסת, בינתיים אני לא ממש נהנית שם אבל מקווה שזה ישתפר. הייתי בהופעה של סטטיק ובן אל ועילי בוטנר וילדי החוץ. חברת ברלין עברה ניתוח אז לא נפגשנו הרבה אבל אני עדיין מרגישה שזה רק מחזק אותנו השיחות וההודעות היומיומיות. קיבלתי לפטופ חדש כמתנת יומולדת מוקדמת, נפגשתי עם בסטי וביום אחר הלכנו להצגה. נפגשתי עם בסטי בן והיה לי כיף למרות שלא התראינו הרבה זמן. את ערב השנה החדשה אני אחגוג עם חבר שלי, אומנם בבית עם פיג'מה, אבל זה בדיוק מה שרציתי.
שנת 2017 לעד תיזכר כשנה שבה הכרתי את אהבת חיי. מהודעה רנדומלית ומחשבות של "אין לי מה להפסיד" הכרתי את החבר הכי טוב שלי שיהיה בן הזוג שלי לתמיד. מאז אותה הודעה לא היה יום שלא דיברנו ולא היה שבוע שלא נפגשנו מינימום 3 פעמים. יצאנו לסרטים ומסעדות, הלכנו לים ולפסטיבל יין, פגשנו את המשפחות ויצאנו עם זוג חברים, שוטטנו בטיילת והלכנו לסופר באמצע הלילה, הלכנו לשופינג ולטיול בטבע, התבטטנו בבית והכנו ארוחות, דיברנו והתנשקנו ושכבנו יותר פעמים משאפשר לספור. הוא האהבה של החיים שלי והלוואי אמן שהוא יהיה חלק מכל השנים הבאות שלי על האדמה הזאת. בחיים לא הרגשתי ככה ובחיים לא אהבתי ככה.
לצערי השנה נפגשתי עם בתי קברות יותר מידי פעמים. שכן מהבניין הקודם שלנו נפטר ואני עדיין בשוק כל פעם שאני נזכרת בזה. סבא רבא שלי נפטר ואני לא ממש מעכלת את זה עדיין. בת דודה של אבא שלי נפטרה מסרטן ושברה לי את הלב. אח של סבתא שלי במצב לא טוב כבר הרבה מאד זמן ואני זוכרת את הלילה שמיררתי בבכי כי חשבתי שהוא הולך למות. וכמובן שגם בשנת 2017 אני עדיין מתגעגעת לסבתא שלי שלא פה כבר 5 שנים. אני מקווה ששנת 2018 תאיר לי פנים במובן הזה כי קשה לי להתמודד עם זה.
השנה ראיתי הרבה סרטים בקולנוע ובבית כי זה מה שעושים כשנכנסים לזוגיות- חמישים גוונים של אופל, היפה והחיה, הנוסעים, לילה קשוח, הבית תמיד זוכה, כולם חוזרים הביתה, שומר הראש והמתנקש, מה המספר שלך, UP, רצח באוריינט אקספרס (לדברי הבחור יש שם יותר מידי דיבורים). קראתי יחסית הרבה ספרים- הקבוע היחידי (המושלם), געגוע בין השורות, מה שצריך לקרות, בדידותם של המספרים הראשוניים (העצוב אך יפה) והילד הלא נכון. לא ראיתי כל כך הרבה טלוויזיה- סיימתי לראות את האנטומיה של גריי והתחלתי שוב כי אני מכורה ומאז לא הצלחתי למצוא סדרה שתחליף אותה, ראיתי מחוברים, הישרדות והמירוץ למיליון ואני בשלבים של צפייה במתחת לכיפת הזכוכית.
ניתן לראות שהייתי באינסוף מסעדות וקניונים, יצאתי הרבה וביליתי הרבה ונהניתי מהרבה דברים. צחקתי, בכיתי, שמחתי, רקדתי, שרתי, השתכרתי, למדתי, התייאשתי, נהגתי, עבדתי, התאהבתי, שכבתי, מצאתי את אהבת חיי. כמו בכל שנה אני אאחל לעצמי ששנה הבאה תהיה מאושרת, מלאה בחברים טובים ובמשפחה, שאני אטוס לחו"ל ואטייל יותר בארץ, שאני אמשיך לכתוב באיזה בלוג שזה לא יהיה, שאני אמשיך לעבוד, אמשיך לקבל ציונים טובים, אחזור לעשות ספורט, אראה עוד הרבה סדרות ואקרא עוד הרבה ספרים, ושאני אהיה מאושרת. שנה של אהבה, שמחה ונצנצים ♥
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
