הרבה זמן לא כתבתי, בדרך כלל כשאני לא כותבת זה כי לא כל כך טוב לי ולא בא לי לכתוב על זה, אבל האמת שבזמן האחרון שלא כתבתי היה לי ממש ממש טוב, ואומנם קרו דברים שגרמו לי להרגיש וואי איך בא לי לכתוב על זה אבל לא ממש יצא לי

כל הזמן חברות שלי מתפלאות מכמה שאני סטוקרית, כל פעם מחדש, נראה לי שהשיא היה שחבר של חברת ברלין טס לחו"ל והרבה שעות אחרי שהטיסה הייתה אמורה לנחות הוא לא יצר קשר אז מסתבר שאפשר לעקוב אחרי כל טיסה בעולם בזמן אמת, אז זהו, עכשיו אני יכולה לעקוב אחרי אנשים לא משנה איפה הם בכדור הארץ. חשבתי על זה שבדרכי הסטוקריות, באיזשהו שלב בחיי הצלחתי לחלץ מידע על אנשים מסויימים בדרכים הבאות: פייסבוק כמובן, ווטסאפ, אינסטגרם, סנאפצ'ט, יוטיוב, ישראבלוג, טוויטר, מייל (?!), לעקוב אחרי מישהו פיזית ועכשיו לרשימה מתווסף גם אתר טיסות.

כל האפליקציות בפלאפון שלי בצבע תכלת/כחול וזה משגע אותי כי אני לא מצליחה לזהות כלום- וויז, וואלה (למה אני עדיין בוואלה? אלוהים יודע!), שאזם, me, מסנג'ר, וורד, פייסבוק, אפליקצית הריצה, יומן ועוד ועוד, אם מישהו רוצה שהאפליקציה שלו תצליח- אל תעשו אותה בצבע תכלת כי ככה יהיה פחות סיכוי שאני אמחק אותה כשלא יהיה לי מקום, כל הכבוד לnote (לא סתם זה האהוב עליי), אינסטגרם, ווטסאפ והאפליקציה של המחזור שהשכילו לעשות את האפליקציה בצבעים מיוחדים.

פעם קודמת שכתבתי נגמרה חופשת הסמסטר ועכשיו גם חופש פסח נגמר אבל הכל טוב כי האמת שהסמסטר הזה הרבה הרבה יותר טוב. דבר ראשון, זה לא חוכמה כי הסמסטר הקודם, היה סיוט אמיתי, פתאום הימים ממש קצרים ואפילו אם אני נשארת לשבת עם חברה או ללמוד בספריה, היום הכי ארוך שלי הוא כמו היום הכי קצר בסמסטר הקודם. גם הקיץ עושה לי טוב, הימים הארוכים והבגדים הקצרים וביום היחיד שהספקתי ללבוש שמלה (כי היה שילוב מושלם של חמסין ויומיים לפני הלייזר שהרגליים חלקות) הרגשתי כמו מלכת העולם. 

אז כמובן מה עשיתי בפסח ובכלל בחודש האחרון?

כמובן שנפגשתי עם בסטי, פעמיים אכלנו ארוחת בוקר ביום שישי למרות שאחרי הפעם הראשונה הבטחתי לה שאני לא אוכלת איתה יותר ארוחות בוקר כי היא פשוט לא אוהבת כלום. בפעם הראשונה אכלתי ארוחת בוקר רגילה של חביתה עם לחם וגבינות ובפעם השנייה סנדוויץ' סלמון ענק עם משקה שחיתותי מושלם. נסענו גם לקניון חדש שנפתח בעיר ליד ומה יותר כיף מקניון? קניון חדש. קניתי רק חצאית שחורה ממש יפה ומילקשייק אבל זה עדיין היה כיף. היא הייתה בחו"ל ליותר משבוע כמו שהיא נוסעת כל פעם ואני ממש מתגעגעת אליה, אז נכון שאנחנו לא מתראות כל יום כבר כמעט שנתיים): אבל ההרגשה שהיא רחוקה מפה וזמינה לממש מעט שעות ביום גורמת לי להתגעגע. למזלי היא חזרה ונפגשנו להתבטטות במיטה שלה והשלמת חפירות שלא הספקנו בווטסאפ או בטלפון.

הייתי עם חברים מהתיכון בעל האש, האמת שהמון זמן לא נפגשנו ופעם קודמת שהם נפגשו לא יכולתי להגיע וממש התבאסתי, בהתחלה היה מביך קצת וזה מצחיק נכון? אומנם הם לא החברים הכי טובים שלי שאני מדברת איתם כל יום אבל הם חבורה של אנשים שאני ממש אוהבת והם מכירים אותי כבר המון שנים והם ראו אותי מצד אחד בוכה כל התיכון בגלל ציונים ודברים מפגרים ומצד שני צוחקת בלי סוף ולפעמים מתנהגת כמו ילדה קטנה, ולמרות שהשיחות על איך בצבא/אוניברסיטה התקיימו כבר מיליון פעם זה קצת מצחיק ומוזר לשאול את חברים שלי מהכיתה איך הולך להם בחיים החדשים שלהם בשנתיים האחרונות. אבל אחרי האוכל הלכנו למקום יותר מבודד ביער כי כנראה שכל העולם היה איתנו שם ושיחקנו פוקר (ואפילו ניצחתי בכמה סיבובים) ואז סתם שיחקנו מסירות כמו ילדים קטנים וצחקנו בלי סוף והרגשתי ממש געגועים אליהם.

עוד דברים שעשיתי- נפגשתי עם ידיד שלי שאני בד"כ לא נפגשת איתו ככה סתם אבל לא התראנו הרבה זמן, קצת הצחיק אותי כמה שהוא דרמה קווין כמו תמיד אבל בעיקר הרגשתי שהוא באמת התגעגע אליי ושהוא מכיר אותי טוב וזה היה נחמד. חוץ מזה, הייתי עם אמא ואחיות שלי בשופינג וקניתי רק שמלה, זה אומנם רק פריט אחד אבל זה מצחיק שזה תמיד שמלה. רצתי בערך 7 פעמים בחודש האחרון וזה ממש הרבה בשבילי, אני שמחה ואני גאה בעצמי על השיאים העצמיים שאני שוברת. נפגשתי עם הבלוגרית שהפסיקה כבר לעדכן את הבלוג שלה ויש לי תחושה שהפסיקה לקרוא את הבלוג שלי אבל היא עדיין הכי הכי ואכלנו אוכל לא כשלפי והיה מצחיק וכיף ואפילו התלבשנו ממש דומה בלי להתכוון לזה, הכי סולמייטס♥. הייתי בכנס של העתודאים, היה קצת מגוחך להיות עם מדים, איתרתי שני חתיכים שלא הכרתי קודם וזה כמובן חשוב, הייתי ממש חברותית ומקסימה ולא בא לי ללבוש מדים אי פעם לעולם. הלכתי עם חברת ברלין לבקר את אחיין שלה החדש, הוא כזה פצפון וכזה מתוק ויש לו ריח של תינוקות כזה כיפי, אני כל כך אוהבת תינוקות, זה הדבר הכי מדהים בעולם. הייתי בהשקה של ספר, שגם קניתי אותו ועדיין לא הספקתי לקרוא אבל היה כיבוד טעים, היה ממש מצחיק וכיף. "חברה" שלי שמתנדבת איתי הודיעה לי שהיא מפסיקה להתנדב והרי אם לא היה לי כיף שם הייתי עפה על זה ואומרת טוב אני גם לא רוצה להתנדב יותר אבל זה רק גרם לי להבין שממש טוב לי עם מה שאני עושה ואני רוצה להמשיך. בינתיים מגיעים מלא יצורים וזה קצת לא כיף, אני מקווה שהעניין יסתדר. פתאום הבנתי שאין לי כבר חופש פסח של קטנים והיה לי רק שבוע אחד, שזה יותר משל הגדולים באמת אבל יותר מהבדיחה של שלושה שבועות. ואני גם צריכה לקום לבד מוקדם בבוקר (אומנם יומיים בשבוע אבל מרגיש כמו סיוט), אני לא מוכנה לכל הבגרות הזאת בבת אחת.

הייתי באילת והיה ממש כיף חיים. היה קצת אינטנסיבי, היינו ב5 מסיבות וכמעט בכל אחת שתינו, היו המון ריקודים והמון שמש ומעט שעות שינה וחזרתי ממש מותשת. שעות השינה שם היו ממש הפוכות כי נגיד אחרי שחזרנו ממסיבת בריכה וטיול בעיר, אכלנו והתקלחנו והשעה הייתה 9 בערב ומסיבת הלילה מתחילה מאוחר ואין טעם להגיע אליה לפני 1 אז עשינו שנ"צ בין 9 ל12 בלילה כאילו שזה הגיוני. היו גם שנ"ב ושנ"ע כי לגטימי ללכת לישון ב12 בצהריים אחרי שקמנו לארוחת בוקר מאוחרת אחרי שהלכנו רק לישון ב6 בבוקר. כל האווירה של העיר הייתה כיפית, היו המון צעירים והמון סטודנטים, לא הספקנו ממש למצות את העיר עצמה חוץ מהמסיבות, נגיד בים היינו רק פעם אחת ולמרות שכל יום היינו בקניון לא הספקנו לעשות קניות ללא מע"מ כמו שצריך. המסיבות הרגישו קצת כמו טינדר אנושי, כולם מסתובבים, בוחנים את שאר האנשים וברגע שמוצאים מישהו שנראה טוב נעצרים לידו עד שניגשים לעשות את הצעד. התחילו איתי די הרבה בנים, יותר מביומיום נגיד (כי הרבה יותר קל לגשת לבחורה במסיבה כמו זאת מאשר לבחורה ברחוב או באוניברסיטה או אפילו בסתם בר במרכז). חלקם היו חמודים (אבל סתם ממש גדולים או פשוט לא נראו טוב, ומה לעשות שזה שטחי ואין שם ממש מקום להיכרות עמוקה), חלקם היו ממש נואשים (מישהו התחיל איתי ואמרתי לו "אבל כבר התחלת איתי אתמול", בפעם השלישית שהוא רצה לגשת כבר התרחקתי בעצמי), חלקם היו לא ברורים (כי נגיד היה מישהו שלמד איתי בתיכון וסבבה שאנחנו מכירים אבל בחיים לא דיברנו יותר משתי דקות אז די לחבק אותי עשר פעם) או שהתחילו ממש גרוע עד שלא הבנתי שהתחילו איתי. היה אחד שבאמת התלהבתי מאיך שהוא נראה ומאיך שהוא התחיל איתי ומזה שהוא לא שלח ידיים ושהוא חיכה לי גם אחרי שהיו לו שתי הזדמנויות ללכת, וכל כך התלהבתי עד שזרמנו אני והחברה, איתו ועם החבר שלו שהתחיל עם החברה לים, והיה ממש כיף כי הוא חתיך ולא עשינו יותר מידי, רק התחבקנו והחזקנו ידיים וצחקנו ממש הרבה, וזה הפתיע אותי כי לא ציפיתי שאני אעשה שם משהו עם מישהו, כי הרי אני לא בחורה של סטוצים ושל להתנשק עם בנים במסיבות אז זה פשוט היה נחמד, ואומנם לא באמת צפיתי לזה עתיד כי הוא לומד ממש רחוק אבל גם לא ציפיתי להתאכזב ממנו ככה ולמצוא תמונות שלו עם חברה שלו בפייסבוק. אחרי זה קצת נגעלתי מזה שהייתי עם מישהו תפוס, ומצד שני באמת לא יכולתי לדעת כי הוא חתיך ונראה כל כך בעניין ועד כמה שידוע לי יכול להיות שהם במערכת יחסים פתוחה שבה אפשר להחזיק ידיים בחוף הים עם בנות אחרות, אי אפשר לדעת. היה לי ממש כיף עם החברה שנסעתי איתה, זה היה שילוב מושלם של שחנ"שים מרגשים לשיחות שטחיות כמו איזה חתיך הבחור פה ותראי איזה מגעילים שני אלה שמתמזמזים לידינו ושתיקות לא מביכות כשכבר לא היה לנו כוח לדבר. איכשהו אכלנו שם ממש מעט ותמיד נתקענו עם אוכל לא מוצלח כי יום אחד היינו ממש רעבות והדבר היחיד שהיה זה סושי מוזר, ביום אחר לא רצינו בכלל לאכול אבל הבנו שאי אפשר להיות ערות כל הלילה ולא לאכול אז הזמנו פיצה ב1 בלילה למלון (שעות הזויות כבר אמרתי?). בסוף הגענו למצב מביך שבו אין לנו בכלל כסף מזומן ובאמת אספנו את כל הכסף שיש לנו ולמזלנו נהג המונית האחרון לקח כמה שקלים פחות מהמצופה כך שחזרתי הביתה עם שנקל ו10 אגורות.

בכל מקרה, ממש נהניתי מכל החוויה, הייתי חייבת לעשות את זה פעם אחת בתור סטודנטית. הביטחון העצמי שלי קיבל שם בוסט ענקי, כי הייתי שלושה ימים רק בביקיני קטן (או לחילופין במכנס קצר וגופייה) והרגשתי ממש טוב עם איך שאני נראית. חוץ מזה, הלייזר ממש משפיע טוב ועכשיו כשהתחיל רשמית הקיץ אני יכולה באמת לראות שאני ממש חלקה וזה כיף. אפילו קניתי לעצמי תחתונים של אמריקן איגל, מהאלה היקרים של 4 ב100 שאני תמיד אומרת שאני לא אוציא כזה סכום על תחתונים, אבל זה ממש עושה הרגשה טובה ושווה את זה.

סיימתי את הספר "הקבוע היחידי", הוא ממש מדהים, הסוף היה קצת קצת מאכזב אבל התלהבתי ממש במהלך הקריאה שלו שזה כבר לא שינה הרבה. כל הרעיון של הספר זה שיש פונקציה כזאת בעולם שאפשר להתחלף עם אנשים אחרים, וזה גורם לי לתהות עם מי הייתי רוצה להתחלף. דבר ראשון, הייתי רוצה להתחלף עם מישהו שיכול לראות כמו שצריך בלי משקפיים, זה נראה לי מדהים. הייתי מנסה להיות קצת יותר גבוהה ואולי קצת יותר מבוגרת, רק בשביל ההרגשה, אבל בסופו של דבר אני ממש מרוצה ממי שאני. בספר היה משפט ממש יפה שהחלטתי לאמץ לרשימות בצד "כי אם אתה רק מאמין בחלומות שלך ויש לך גישה חיובית, אתה יכול להשיג הכל".

שנה שעברה בערך בתקופה הזאת היינו חבורה ממש מגובשת ובילינו הרבה ביחד, בתחילת שנה החבורה התפרקה כשרוב הבנים עזבו את התואר או את האוניברסיטה ונשארנו פשוט יותר מידי בנות שלא באמת חברות כל כך טובות בשביל לבלות ביחד כל הזמן. ומאז שהבנים עזבו שמתי לב שכמעט אין לי ידידים, זה לא שאיתם היו לי שיחות נפש אבל זה כיף קצת שלא כל השיחות הן על לק-איפור-בגדים ושיש בנים שאני יודעת שהם לא מתחילים איתי כי הם חושבים שאני אחות קטנה. גם בחבורה מהתיכון אין לי באמת ידידים בקטע שאני אדבר או אפגש עם מישהו כשזה לא כולם ביחד. איפה נעלמו כל הבנים שלא רצו אותי בצורה רומנטית ואמרו לי בואי נישאר ידידים חחחח סתם לא זה אני הכי שונאת. לא נורא, אני אמצא לי ידידים חדשים.

בימים האחרונים היו מועדי ב' האחרונים שכמובן לא ניגשתי אליהם כי אני מלכת העולם ולא עשיתי שום מועד ב' וזה מצחיק כי כשהסתכלנו על תאריכי המבחנים ראינו סוף אפריל וזה היה נראה כמו עוד נצח. אחד מהמבחנים היה ממש קשה וניגשו אליו יותר מחצי מהכיתה, זה גם המבחן שהייתי בטוחה והייתי מהמרת על זה שאני אהיה חייבת בו מועד ב' ובסוף סיימתי עם 88. אני ממש מרוצה מהציונים שלי, אפילו שהיה בוחן שקיבלתי בו ציון ממש נמוך ומביך, אבל אני יודעת שזאת סתם נפילה קטנה שאפילו לא מזיזה לי כי אין לי ספק שאני אפציץ גם בקורס הזה בסוף. מי זאת שכל כך רחוקה מכיתה י"א שבה בכיתי כל הזמן, בגלל ציונים ובגלל הפחד מכישלון, ובכללי בגלל כל דבר אפשרי.

עברה לי בראש מין מחשבה מצחיקה-טיפשית כזאת שאם הבחור פתאום יזכר בי וישנה את דעתו לגבינו, הוא ימצא דרך להגיד לי על זה, הרי יש לו את המספר שלי, הוא יודע איך למצוא אותי. וכשכבר חשבתי שלא יקרה כלום הוא מצא אותי, ודיברנו וגם התנשקנו וכששאלתי אותו אם הוא התגעגע אליי קיבלתי את התשובה שרציתי לשמוע. אבל אני פשוט לא מצליחה להבין אותו, כי אם הוא רק רוצה לשכב עם מישהי אני באמת לא הבן אדם למשימה. זה מרגיש ממנו שהוא כן רוצה אותי ספציפית, כי כיף לנו כזה ביחד והוא כל פעם חוזר למרות שהוא יודע שלא נשכב, אבל אז הוא שוב לא שולח הודעה ולא מציע שניפגש בסופ"ש ולמה הוא חזר? רק בשביל לשגע אותי שוב? לא בא לי.